17/08/2010 12:02
לביאה
Posts: 402
|
אנחנו בשנגחאי כבר קצת יותר משבוע מאז שחזרנו מישראל. אכן, חם מאוד, לחות מעל 85% וחברה סיפרה לי שמה-20 לאוגוסט המעלות מתחילות להיות שפויות. בקיצור, מזיעים כמו סוסים...  אני זוכרת שבישראל (גרתי בקריות) התלוננתי על הלחות הנוראית. ועכשיו, כשהיינו בישראל, חיבקתי באהבה את הלחות של חוף הכרמל. מה שאין בשנגחאי בקיץ (בעיקר ביולי) זו שמש. חם, אפור, רטוב, לח - מגעיל. אוגוסט קצת יותר שמיישי. כמו שאומרים הכל יחסי.
שתזרח עלייך השמש ותעניק לך השראה דיאטטית... EFF כתב:
בדיוק עכשיו שמעתי דיווח על חום נוראי בשנחאי..את כבר שם, או עדיין כאן??
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2010 05:57
dany
Posts: 19819
|
מסכימה עם כל מילה
זה לא קל... אך לכל מצב בעצם מתרגלים... לעיתים זה כמו פצע שנפתח... אך בחיי היום יום....יש איזו השלמה...
EFF כתב:
לביאה יקרה...האמת שאני כבר רגילה למצב..בני וכלתי בסינגפור כבר 11 שנים - ואנחנו הייינו אצלם כבר 14 םעמים..הגעגועים איך שהוא הופכים לחלק מהחיים אבל בעוצמה אחרת...מתרגלים לכל... תודה על מילותייך החמות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2010 00:10
EFF
Posts: 6397
|
בדיוק עכשיו שמעתי דיווח על חום נוראי בשנחאי..את כבר שם, או עדיין כאן??
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2010 23:48
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
געגועים הם בכל פעם מחדש לאהובינו שאינם תמיד זמינים לידנו אך מילים מרגשות רשמת לביאה תודה על השיתוף
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2010 22:45
EFF
Posts: 6397
|
לביאה יקרה...האמת שאני כבר רגילה למצב..בני וכלתי בסינגפור כבר 11 שנים - ואנחנו הייינו אצלם כבר 14 םעמים..הגעגועים איך שהוא הופכים לחלק מהחיים אבל בעוצמה אחרת...מתרגלים לכל... תודה על מילותייך החמות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2010 14:35
נחושה
Posts: 6982
|
לביאה היקרה,
כל כך נכון, כתבתי כך גם לדני וגם לאפי....המון גאווה בלב.
מה שלומך את?
טרם הגבתי לך למה שכתבת אז זאת הזדמנות מצויינת:
שחזרת אלינו
שחזרת לתהליך
שאת כבר בענייני הלידה הקרבים (זוכרת כמו אתמול ששיתפ אותנו בהריון)
בקיצור שמחה שחזרת אלינו
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2010 13:15
לביאה
Posts: 402
|
אני מבקשת להציג לך נקודת מבט של הכלה. לפני שנתיים קיבל בן זוגי הזדמנות לצאת לעבוד בשנגחאי (מטעם חברה ישראלית) וכך, עברו להם 2 קייצים שבהם הסבתות והסבא נהנו מהנכדים והמשפחה במינונים נמוכים יותר. חמותי אישה יקרה לליבי ואני יודעת כמה קשה לה (גם לאמא שלי קשה כמובן, אבל היא לא משתפת בקשיים שלה). למרות הגעגועים היא מאוד גאה בבן שלה שהתקדם והתפתח מקצועית ויכול להעניק לילדיו (ולאישתו...) חוויה מדהימה של חיים בחו"ל, עם ערב רב של תרבויות, שפות, בית ספר ברמה גבוה, ביטחון וחיים רגועים בד"כ. חמותי יכולה להרשות לעצמה כרטיס טיסה לשנגחאי וכך היא עשתה. היא הגיעה לבקר אותנו באמצע השנה וככה ייסורי הגעגועים קצת פחתו. וכך עשתה גם אמא שלי (עם כרטיס ששלחנו לה אנחנו).
אנו חיים בבועה כאן, זה ידוע לכל הצדדים ומשתדלים להפיק את המקסימום עד החזרה לישראל. נוכח העצב שלך תזכרי שזו הצלחה גדולה לקבל כזו הזדמנות ולצד הגעגועים המובנים כדאי שגם תפני מקום לגאווה האימהית, כי בעיניי (למרות שילדיי קטנים עדיין), להורים יש חלק מאוד מאוד חשוב בהתפתחות המקצועית והאישית שלהם.
אני מאחלת לך שתתגברי במהרה על הגעגוע ותמציאי פיתרון להמשך ....
חיבוק גדול
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|