דיאטה אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין :: פורומים

לכל היקרות והאהובות כאן בפורום.. התגעגעתי מאוד... ובכן יש לי וידוי.. היה לי שבוע קשה מאוד ולכן נעדרתי מהפורום, לא כי הייתי בהפסקת אוכל, אלא כי פשוט לא היו לי אנרגיות חיוביות במיוחד...
השבוע חוויתי התקפת הורמונים קשה (והמבין יבין), סבלתי לראשונה בחיי מעצירות (סליחה אם אני מגעילה מישהו) מה שהביא לעלייה במשקל בשבוע שעבר אחרי ההצלחה המסחררת באיטליה ומצבי הרוח שלי השתנו כל כך מהר כל הזמן שלגיתי מגיע צל"ש ומדליה ותעודת כבוד על ששרד אותי השבוע ולא שלח אותי לרבנות..
זה פשוט היה שבוע קשה.. כל הזמן רציתי לאכול, הייתי על סף בולמוסים כל יום כמעט והסופ"ש בקיבוץ היה הקש ששבר את גבי.. מזל שעוד הלכתי כמה פעמים השבוע אז איכשהו אני עוד יכולה להסתכל לעצמי בלבן של העיניים.

האמת היא שהחזרה לשגרה אחרי כמעט חודשיים בבית קשה עלי, עוד לא התרגלתי לקום שוב מוקדם בבוקר (יותר מוקדם ממקודם), עוד לא התרגלתי להכין שוב קופסאות כל ערב לבוקר המחרת, עוד לא התרגלתי לזה שאת כל הסידורים צריך לדחוף לשעתיים שלוש הפנויות אחה"צ שיש לך וגם זה רק בהנחה שיצאתי בשעה סבירה מהמשרד, עוד לא התרגלתי לקצת המטורף של היומיום שהיה לי ושכחתי כמה אינטנסיבי הוא היה... ואני בעיקר בעיקר עייפה, מאוד, כל הזמן.

אז אני לא במיטבי בימים אלו, אני כן קמה כל בוקר, מתלבשת יפה, מודה לגיתי על הקיום האוהב שלו לצידי, מחייכת ומאירה פנים, אבל עם עצמי, בפנים, אני לא ממש בסדר. אני מלקה את עצמי, אני כל הזמן מבקרת ואפילו שאני יודעת שזה טפשי אני כל הזמן כועסת על הכשלונות הקטנים היומיומיים שלי וקשה לי לשים אותם במקומם ולהניח אותם מאחורי.

אני מקווה שהשבוע בשקילה אני אצליח להתאזן שוב, שלפחות אני אעמוד על המקום ואמשיך במגמת החזרת החובות ואם לא.. יש עוד שבוע ועוד הרבה אחריו.. כי אני כאן כדי להישאר ואני לא מתייאשת רק מדי פעם נחה בצד עד שיתמלאו המצברים מחדש.

בכל אופן שתדעו לכן שעד יום שישי שנסענו לקיבוץ אפילו שמיעטתי להגיב הייתי כאן כל יום קראתי והתחזקתי ונמלאתי הערכה וקנאה (חיובית) כלפי כל המחוננות והעושות במלאכה... לצערי עוד לא הספקתי לעשות השלמות.. מקווה היום אחרי העבודה להגיע לזה.

שיהיה לכולנו שבוע נפלא ונהדר, מלא באנרגיות חיוביות ומחשבות טובות ומעודדות ובהצלהח לכולנו בשקילה השבועית.

אוהבת המון, מיכל.