11/08/2010 09:02
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
סמיה יקרה תמיד כאן בשבילך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/08/2010 08:07
Posts:
|
לכל המגיבים
קראתי עכשיו שוב את כל מה שכתבתם לי ואני ממש נרגשת
דיברי טעם ודברי חוכמה שיחזקו אותי לאורך הדרך
תודה ענקית לכולכם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/08/2010 07:35
dany
Posts: 19819
|
כולנו כאן מתחזקים מכל הפוסטים שנרשמים כאן
כל הכבוד בנות על התגובות והתמיכה!! אין כמוכן!!
אוהבת דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/08/2010 06:39
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
בצקיסטית אהבתי את המשפט
בואי תהפכי לימון ללימונדה ומשבר למבשר ותצאי חזקה ורזה כשהתקופה תעבור. לפעמים אולי לא צריך להילחם אלא להתכופף עד יעבור הזעם.
אכן ישנם בהם תק' בהם צריך לדעת להיות במודעות ופשוט לשחרר לא את הפה אלא לדעת שנעשה ככל שביכולתנו שהכל יהיה על פי יכולתנו לאותו המצב ובבוא העת נשתדל יותר
תודה על התזכורת יום טוב
בצקיסטית בגמילה כתב:
הסמויה, כפי שכתבת כאן לאחרונה, עוברת עלייך תקופה קשה ו"חטאת" לדברייך. יכול להיות שכל ההבטחות האלה רק גורמות לך להתעסק יותר באוכל ולהלקות את עצמך עוד ועוד. אני הייתי ממליצה לך לקחת קצת דיסטנס נפשי מכל מה שקורה לך עם האוכל, כדי שתפסיקי להלקות את עצמך. לכל אחד תקופה קשה, אבל מה שחשוב זה איך מגיבים לתקופה הזו. למזלך, יש לך מסגרת ששומרת עלייך וכל מה שעלית גם ירד. בואי תהפכי לימון ללימונדה ומשבר למבשר ותצאי חזקה ורזה כשהתקופה תעבור. לפעמים אולי לא צריך להילחם אלא להתכופף עד יעבור הזעם. נסי לא לחשוב על אוכל וכמה אכלת ואוי ואבוי במשך איזו תקופה, אלא להרפות מזה כדי לא להתעסק עם הנושא באובססיביות, ואני בטוחה שבאופן טבעי, בסופו של דבר, תחזרי לשגרה וייטב לך. בהצלחה, באהבה ואנרגיות חיובית, חגית  |
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 13:27
קרולין
Posts: 6651
|
סמויה יקרה,
התהליך הזה שכולנו עוברים אותו אמנם ביחד, הוא מאד אישי וממש ממש לא פשוט. הוא מצריך ים של תירגול, סבלנות, נחישות ,התמדה ,השקעה ושוב...
תירגול סבלנות וכו' וכו' . אני חניכה של מירי 22 שנה ועוד לא נעלמתי מרוב רזון וכנראה שזה גם לא יקרה לי...מה אני רוצה להגיד :
תמשיכי להשקיע ולהתמיד בסוף הסבלנות משתלמת!!!!!
בהצלחה רבה יקירתי
כולנו תמיד כאן בשבילך
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 12:32
פו הדב
Posts: 114
|
שאלת מיליון הדולר שאני תמיד שואלת את עצמי... ממש מזדהה איתך!!!
התשובה של אחרים - את לא באמת רוצה...
ומי שמכיר אותי יודע כמה אני באמת רוצה!!!!!!!!!!! כמה השומן הזה דופק לי את החיים...
זה משהו שאני לא מצליחה להסביר וכמו שמירי אומרת, יש אצלה בחוגים אנשים כ"כ חכמים - רופאים, פסיכיאטרים, אנשים בעלי תואר שלישי ומעלה ועוד ועוד אבל מה - האוכל גורם לנו להיות טמבלים... לא יודעת להסביר אפילו לעצמי...
אבל עכשיו אני בתק' טובה והולך לי (טפו טפו) ומקווה שתחזרי גם את לדרך המלך במהרה... לי לקח המון זמן... ואני מקווה להמשיך בדרך המלך ולא לסטות לדרכים צדדיות...
שיהיה המון בהצלחה!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 11:59
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
הסמויה,
כפי שכתבת כאן לאחרונה, עוברת עלייך תקופה קשה ו"חטאת" לדברייך. יכול להיות שכל ההבטחות האלה רק גורמות לך להתעסק יותר באוכל ולהלקות את עצמך עוד ועוד.
אני הייתי ממליצה לך לקחת קצת דיסטנס נפשי מכל מה שקורה לך עם האוכל, כדי שתפסיקי להלקות את עצמך.
לכל אחד תקופה קשה, אבל מה שחשוב זה איך מגיבים לתקופה הזו. למזלך, יש לך מסגרת ששומרת עלייך וכל מה שעלית גם ירד.
בואי תהפכי לימון ללימונדה ומשבר למבשר ותצאי חזקה ורזה כשהתקופה תעבור. לפעמים אולי לא צריך להילחם אלא להתכופף עד יעבור הזעם.
נסי לא לחשוב על אוכל וכמה אכלת ואוי ואבוי במשך איזו תקופה, אלא להרפות מזה כדי לא להתעסק עם הנושא באובססיביות, ואני בטוחה שבאופן טבעי, בסופו של דבר, תחזרי לשגרה וייטב לך.
בהצלחה, באהבה ואנרגיות חיובית, חגית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 10:42
מיכל שרון
Posts: 1318
|
כל הכבוד אלופה.. על הצעידה ועל הבוקר החדש שהחלטת שאת קמה אליו... כל הכבוד!!!
שיהיה יום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 10:38
דפי
Posts: 1126
|
סמויה יקרה,
שלחתי לך הודעה בפרטי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 10:06
רבקה
Posts: 8411
|
הסמויה יקירתי אני בטוחה שבסופו של דבר את תצליחי
עוד נפילה ועוד קימה והרבה תירגול ובסוף את החשבון את עושה
ואז את אומרת די היום אני בשליטה עד הסוף ובסוף זה מצליח תאמיני לי
קבלי את כל דברי החוכמה שקיבלת כאן - תגידי זה לא יותר משביע - ?
אז קדימה כל יום ביומו לעבור את המשוכה
חיבוק ובהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 09:23
dany
Posts: 19819
|
מחזקת אותך ובטוחה שתצליחי....
הסמויה כתב:
תודה לכל מי שהגיבה
אין ספק שאמרתן דיברי טעם וחוכמה והיום אנסה ליישם את כל העצות שנתתן
התחיל יום חדש , יצאתי לצעדת בוקר, אכלתי ארוחת בוקר ומקווה שימשיך טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 09:04
Posts:
|
תודה לכל מי שהגיבה
אין ספק שאמרתן דיברי טעם וחוכמה והיום אנסה ליישם את כל העצות שנתתן
התחיל יום חדש , יצאתי לצעדת בוקר, אכלתי ארוחת בוקר ומקווה שימשיך טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 07:42
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
רשמו לך הכל יקירה רשמי לעצמך הכל באהבה עצמית ושיהיה המון בהצלחה אנו כאן 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 07:17
dany
Posts: 19819
|
למה את עושה זאת לעצמך???
זאת שאלת מיליון הדולר.
אם היינו יודעים תמיד למה, אולי באמת היינו מצליחים למנוע את הנפילות ולעשות את התהליך הזה פעם אחת ולתמיד..
אך אנחנו כל כך מורכבים ושונים ובזמנים שונים מגיבים שונה לאותו מצב.
קודם כל הייתי מבקשת שלא תחמירי עם עצמך כל כך... ייסורי האשמה העצמית מוסיפים לנו לרגשות השליליים וזה רק מחזק את מעגל האשמה והשנאה העצמית...
אין צורך בכך..
מה שצריך זה לבדוק קודם כל פיזית האם את אוכלת מספיק, שותה מספיק, אוכלת כל מה שצריך ולא חוסכת, את יכולה לשעות הערב לשמור יותר חלבונים וירקות
,ללכת בתקופה זו לישון יותר מוקדם, פשוט לסגור את המטבח ולא להיכנס אליו אחרי שסיימת את המנה היומית עד סופה.
לעשות רישום יומיומי, לצאת להליכה, לכתוב בפורום, ולעשות עוד דברים שאת אוהבת ופשוט להתרחק מהאוכל, אני יודעת שקל לי לומר והרבה יותר קשה ליישם.
ושוב איזו ברירה עומדת בפנינו??? איזו??? להשמין? שוב לסחוב משא של קילוגרמים עודפים? שוב להתעצבן שאין מה ללבוש והכל נראה מגעיל ולא מחמיא? שוב לסבול מבעיות בריאותיות שכבר הפסקנו לסבול מהם?
אז אין לנו ברירה רק לשמור ולשמור ולשמור.... וגם מים עושים חור באבן.... אז עוד יום ועוד יום ולא לוותר ובסוף זה יעבוד... כפי שזה עבר עד לפני כמה חודשים לפני שנכנסת לסחרור של השיפוצים.... נסי לחזור לשגרה... ולבנות אותה מחדש.
יקירתי המון הצלחה שולחת לך כוחות מחודשים.
דני
הסמויה כתב:
למה אחרי כל ההצהרות וההתחייבויות והרצון הטוב
וכל היום הייתי מצויינת
בלילה אני חוטאת?
למה?
למה אני עושה את זה לעצמי?
למה אני הורסת את כל היום?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/08/2010 06:50
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב סמויה,
אני מקווה שישנת טוב בלילה ולא החמרת עם עצמך כל כך. אני מסכימה איתך שזה הכי מבאס ששומרים כל היום יפה ובסוף בערב/לילה מקלקלים הכל וגם כשזה נעשה בידיעה עדיין אי אפשר להימנע. מנסיוני האישי אני יכולה להגיד לך שגם אני לעיתים נופלת כמוך בערב/לילה אבל זה הולך ומתמעט אם את באמת מתרחקת מהמטבח ומדברת עם עצמך (כמו שעשיתי אתמול בלילה) ומסבירה שזהו, להיום סגור, מחר בבוקר יום חדש ואז נתחיל אותו עם היוגורט והתפוח ועד אז רק מיים או סודה. זה עוזר ככל שמתרגלים יותר ויותר. אתמול עמדתי בהצלחה והלכתי לישון בלי לנשנש כלום למעט הסודה ששתיתי. התחושה היא מעולה והתעוררתי בבוקר כמו שמירי אומרת, עם תחושה שהבטן ריקה ושטוחה ואין טוב מזה.
לסיכום, לא להתייאש סמויה אנחנו נמצאות בתקופת לימודים אז תני לעצמך את ההזדמנות להפנים את התהליך ותראי שעם הזמן התופעה תלך ותמעט.
 בהצלחה, כולנו איתך. שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/08/2010 22:41
אשירה
Posts: 4292
|
סמויה יקרה,
על שאלתך למה אין לי תשובה כי זאת השאלה שאני שואלת את עצמי כמעט כל יום.
תנסי לשים לב באיזה מצב את נמצאת כשזה קורה.
אצלי למשל זה קורה בערבים במצבים של עייפות רבה, של תסכול מכך שנגמר עוד יום ולא בצעתי מטלות שונות שהצבתי לעצמי, של חולשה באינטרקציה עם אנשים קרובים, לפעמים זה גם יכול להיות קטע של לקלקל בגלל פחד מהצלחה, ואפילו אם אני כן מזהה את המצבים שגורמים לי ליפול זה לא תמיד עוזר. יותר קל לי ל"התנחם" ול"סמם" את עצמי באוכל במקום להתמודד עם הבעיות והמצבים השונים.
להימנע מאכילה ערב או לילה זה חלק מתהליך הפנמת הדיאטה, זה תהליך של שינוי הרגלים ואני מאמינה שזה אפשרי. אני התגברתי בזמנו על אכילת לילה שליוותה אותי במשך שנים רבות אבל על נפילות הערב,למשל, עוד לא.
אל תכעסי על עצמך, תנסי להבין מאיפה זה בא ולסלוח לעצמך.
אני בטוחה שאת תצליחי להתגבר בעזרת מירי והתמדה, היי סבלנית עם עצמך.
בהצלחה!!! 
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/08/2010 22:23
דפי
Posts: 1126
|
סמוייה יקרה.
אל תלחצי . לכולנו יש איזה רגע חולשה במשך היום. השאלה היא איך נתמודד אתו.
נסי לבדוק מה באמת קורה באותו רגע. ואם הדחף חזק אימרי לעצמך טוב אני אוכל אבל רק בעוד 20 דקות. בדרך כלל הכמיהה עוברת.
תשתדלי לאכול ארוחת ערב משביעה כמו שמירי ממליצה.( מאוד משביע) . תכיני לך קופסה עם נישנושים מותרים : פרוסות מלפפון , פלפל חתוך וביצה קשה.
בטוחה שבהדרגה תצליחי. תשתדלי להתרחק מהמטבח בשעות הקשות ולעסוק בכל דבר שאינו קשור לאוכל.
תמשיכ לדווח לנו . אנחנו כאן אתך באהבה.
חיבוק גדול דפי.
edited by דפי on 8/8/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/08/2010 22:08
רויטל
Posts: 40
|
אולי היית רעבה בטירוף? אולי היית משועממת בטירוף? אני מניחה שהיה משהו שעיצבן וגרם לך לזה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/08/2010 21:48
Bמאיה
Posts: 118
|
סמויה יקרה ואהובה שולחת לך חיבוק גדול ,יש תקופות פחות טובות בדיאטה העיקר שאת במסגרת ואת כותבת בפורום . כמו שמירי אומרת תמיד תגיע לשקילה תקבלי חיזוק מההרצאה ותמישיכי כמו כולנו לעוד שבוע .המון בהצלחה .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/08/2010 21:45
Posts:
|
למה אחרי כל ההצהרות וההתחייבויות והרצון הטוב
וכל היום הייתי מצויינת
בלילה אני חוטאת?
למה?
למה אני עושה את זה לעצמי?
למה אני הורסת את כל היום?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|