07/08/2010 11:45
מיכל שרון Posts: 1318
|
פפריקה... איזה כיף שחזרת!!!! כדור אנרגיה צבעוני ושוצף שכמוך!!! את מתארת הכל כל כך נפלא וכל כך נכון.. ואני מקווה שאותו שדון ספקנות תלמדי להבריח אותו בזמן מפעם לפעם. כי זה לא אותו דבר כמו בפעם הקודמת, כי התבגרת מאז, כי את השתנית, כי הפרספקטיבה שלך היום היא אחרת, כי התנאים מסביבך אחרים. הכל עניין של בחירה.. ואני סומכת עליך שהפעם תבחרי נכון יותר, לא תלכי לרעות בשדות זרים (מתוקים כן?), לא תהיי חכמה על חלשים (על עצמך ותנסי לבד) ופשוט תשארי כאן איפה שטוב ומוכר ובטוח ומגן ותומך ומעודד ושומר. כיף שחזרת... נשיקות.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/08/2010 18:34
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
פפריקה מתוקה בקשר לשדון הספקנות מבינה מאוד לליבך אך דבר אחד קטן אוכל לומר לך ראשית זה הישג נהדר העשייה עצמה שנית גם לחוות את תהליך הירידה או/וגם להגיע ליעד זה הישג מרשים בפני עצמו ושלישית והכי חשוב הוא שאם עלינו ונפלנו ופיקששנו צריך לדעת לעצור עצמנו לשטוף פנים ולהמשיך הלאה באהבה עצמית כי אנו בני אדם וכל הכבוד אנו עושים כמיטב יכולתנו אז קרה.. ולדעת שהמסגרת היא לכל החיים כמו מים מיסים חשמל וכו' למה?! כי לא קל לשמור לבד כי לא קל לרדת לבד כי יחד נדע לעצור כל עלייה מכל סוג שהיא שלא יעלה ביוקר מידי ... כי תמיד אומרים עדיף השניים מן האחד וקב' תמיכה זו חגיגה כפולה אז קדימה נשנס כולנו מותניים ולא נקשה על עצמנו כי סקפטיות לא מובילה לשום מקום וכל עשייה באשר היא מבורכת... ואנו כאן תמיד שבת קסומה...
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/08/2010 06:26
dany Posts: 19819
|
פפריקה יקרה... אופרה עדיין נלחמת בכל השדים שלה ומנסה כל הזמן למצוא מישהו או משהו שיעזור לה, ובזה בעצם מביאה לנו תמיד את כל ה"צעקות" האחרונות בנושא.... ואנחנו כאן מדברים המון על אכילה רגשית... ועד כמה היא בעוכרינו!!!! בנוגע לשדון הספקנות.... אני מכירה אותו היטב!!! כי כמוך גם אני כבר עשיתי את התהליך אין ספור פעמים.... והגעתי למשקל נהדר... ושוב בזבזתי את כל ההישג!! אז ברור שהוא קיים ועומד ואומר נו נראה עד מתי תצליחי.... מה יגרום לך הפעם לאבד..... מה יותר חזק הדחף לאכול יותר נכון לזלול או הפחד להשמין?? כנראה שנמצאים ממש בתהליך אז הפחד מהשמנה הוא חזק יותר, ומשמגיעים למשקל הרצוי פחות או יותר מתחיל להתחזק היצר לזלול.... למה??? אצלי בפירוש זה מין סוג של הרס עצמי אין לי מילה אחרת... והתירוצים הם מפה ועד אילת... כמוך פפריקה יקרה מקווה שהפעם יעמוד לי כוחי ולא אחלש ולא אכנע לתירוצים...ולא אקבל את "הסיבות" כדבר אמיתי אלא אדע להבחין שאלו רק סיפורי סבתא!!! שאני הפעם עושה את זה לתמיד. מוכנה לקבל איזו נדנדה של שניים למעלה או למטה.... אבל זהו!!! מאחלת לכולנו המון הצלחה וסופ"ש מעולה וקליל. אוהבת דני
פפריקה כתב:
מעניין לעניין -באותו עניין לגמרי במקרה זפזפתי לתוכנית של אופרה ווינפרי שזה עתה הסתיימה. היא אירחה שם גברת בשם ג'נין רות' שכתבה ספר -או כמו שהם אומרים 'עבודה' בשם ''נשים ,אוכל ,אלוהים'' -בעניין ההשמנה החוזרת.או כמו שאני קוראת לזה -השמנה מחזורית. מרזים -שמחים ,ושוב משמינים ,ושוב מדייאטים וחוזר חלילה. העבודה שצריכה להיעשות היא באהבתנו העצמית מעבר ל'פגמי השומן'.להרגיש שאנחנו מספיקים ואהובים כפי שהננו ,ושאיננו צריכים להקהות את רגשותנו באמצעות האוכל(שיכול היה להיות גם כל דבר אחר מקהה חושים...) או כמו שמירי מכנה זאת-אכילה רגשית. יש לתת לאוכל את מקומו הטבעי והמכובד בחיינו כל' -לאכול מתוך רעב ועל מנת לשבוע . לא להתנחם ולא להתבדר ולא להקהות חושים. לקלף מעצמנו את כל הקליפות ולחזור לילדות שאז -גם סתם יום יפה ונעים הספיק לנו כדי להרגיש טוב עם עצמנו. נכון - את כל זה מירי אומרת לנו והיא באמת עוזרת לנו לאהוב את עצמנו. ובאשר לשדונים יש קבוצה שלמה מהם. אני התכוונתי בפוסט שלי לשדון הספקנות .לזה, שבגלל שזו לא פעם ראשונה שאני מורידה את אותם הקילוגרמים מקשה עלי לשמוח בירידה . זה שגורם לי לזלזל בהישג שלי כי כבר הייתי שם - ולכן אולי זה לא הישג בכלל? תודה לחברות- דובונית , ניק ניים , דני, רעותה, נחושה , קרולין ודפי. אתן ממש מקלות עלי לנפנף את השדונים המציקנים האלה לכל הרוחות ומוסיפות צבע לעניין...............
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 21:39
פפריקה Posts: 134
|
מעניין לעניין -באותו עניין
לגמרי במקרה זפזפתי לתוכנית של אופרה ווינפרי שזה עתה הסתיימה. היא אירחה שם גברת בשם ג'נין רות' שכתבה ספר -או כמו שהם אומרים 'עבודה' בשם ''נשים ,אוכל ,אלוהים'' -בעניין ההשמנה החוזרת.או כמו שאני קוראת לזה -השמנה מחזורית. מרזים -שמחים ,ושוב משמינים ,ושוב מדייאטים וחוזר חלילה. העבודה שצריכה להיעשות היא באהבתנו העצמית מעבר ל'פגמי השומן'.להרגיש שאנחנו מספיקים ואהובים כפי שהננו ,ושאיננו צריכים להקהות את רגשותנו באמצעות האוכל(שיכול היה להיות גם כל דבר אחר מקהה חושים...) או כמו שמירי מכנה זאת-אכילה רגשית. יש לתת לאוכל את מקומו הטבעי והמכובד בחיינו כל' -לאכול מתוך רעב ועל מנת לשבוע . לא להתנחם ולא להתבדר ולא להקהות חושים. לקלף מעצמנו את כל הקליפות ולחזור לילדות שאז -גם סתם יום יפה ונעים הספיק לנו כדי להרגיש טוב עם עצמנו. נכון - את כל זה מירי אומרת לנו והיא באמת עוזרת לנו לאהוב את עצמנו.
ובאשר לשדונים יש קבוצה שלמה מהם. אני התכוונתי בפוסט שלי לשדון הספקנות .לזה, שבגלל שזו לא פעם ראשונה שאני מורידה את אותם הקילוגרמים מקשה עלי לשמוח בירידה . זה שגורם לי לזלזל בהישג שלי כי כבר הייתי שם - ולכן אולי זה לא הישג בכלל?
תודה לחברות-דובונית ,ניק ניים ,דני,רעותה, נחושה ,קרולין ודפי. אתן ממש מקלות עלי לנפנף את השדונים המציקנים האלה לכל הרוחות ומוסיפות צבע לעניין...............
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 16:44
דפי Posts: 1126
|
פפריקה יקרה. כמו כולן גם לי בעיות דומות. כל הזמן נלחמים בשדונים. אני שמחה שהצטרפתי למירי ולכם בפורום . כי כך נתנת לי האפשרות להאמין בהצלחה גם אם היא עדיין רחוקה. דפי.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 15:55
קרולין Posts: 6651
|
פפריקה יקרה, כיף שאת איתנו כותבת ומשתפת. מסכימה איתך, דיאטה זה לכל החיים וזה לא קל לרדת, לא קל לשמור ולא קל לבדדדדד, מזל שיש לנו מסגרת נפלאה את מירי המדהימה ואת הביחד הזה!אין לזה מחיר. ואם מירי יכולה גם אנחנו יכולים! לחיי ההצלחות הקטנות והגדולות של כולנו. אחלה סופ"ש קל בשמירה ובשליטה. קרולין
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 15:44
רעותה Posts: 869
|
פפריקה ,
לא פשוט , יש ימים ושבועות שהשדונים פשוט לא מרפים. החוכמה להעיז לסלק אותם , החוכמה לפנטז על הפרס בסוף הדרך, החוכמה להגיע לשם ולהתחיל במסע השמירה. החוכמה לצאת כמה שיותר מהבית , להסתובב אפילו כשחם - בערב . החוכמה שלא נביא אוייבים מהסופר. החוכמה שלא נהיה רעבים.
נכון שבינתיים הם הסתלקו קצת ? בהצלחה בסוף שבוע , תאכלי טעים ותהני. רעותה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 11:22
נחושה Posts: 6982
|
פפריקה יקרה כבר כתבו לך את הרוב והכול נכון ואמיתי. אני רוצה רק להוסיף שמחרתיים זה חמסין מטורף ובעוד חודשיים זה גשם זלעפות וקור נוראי... תמיד הפיתויים יהיו מסביבנו תמיד קל לשחרר ולהתנחם באוכל מה שמירי מנסה ללמד אותנו זה להפריד בין הרגש לאוכל בין מזג האוויר לאוכל ולמלא את חיינו בדברים אחרים לגמרי... השדונים יכולים להתחלף במירי שתשב על כתפך ותייעץ לך דקה לפני הביס הראשון המיותר. השיחות כדאי לי לא כדאי לי רצוי שיהוו תירגול מתמשך ויהפכו להרגל טוב למיגור הרגלים שליליים ואוטומטיים שנראים בעינינו טבע שני
ובכלל הרי כל החיים אנו בתהליך של לימוד מתמשך.
חשוב ביותר לקחת אוויר להרגע ולהמשיך מכאן והלאה
לבדוק האם אני באמת רעבה או שזה רצון לנשנש
האם אני יכולה להמיר את הנשנוש במשהו בריא/ירוק/חלבון/אחר...
ובקיצור לעשות הכול כדי להישאר בתהליך גם אם קשה
לכולם קשה אבל יותר מחזק זאת התמיכה כאן וכולנו בזה ביחד
אוהבת ומאחלת לכולנו בהצלחה
נחושה
|
+2
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 10:41
dany Posts: 19819
|
פפריקה יקרה מה דעתי.??? הלוואי והייתי יודעת איך להיתפטר מהשדון הזה שעל כתף שמאל ולהישאר עם המלאך שעל כתף ימין..... לעיתים השדון הוא כל כך חזק שהוא מתגבר על כל ההיגידים הרציונאליים..... והופ... היד תופסת משהו.... והפה בולע.... ו...בלעת שילמת!!! כן אנחנו יכולים להיות בתהליך אלף שנים.... ובכל זאת השדון הזה יש לו כוח עלינו.... כי אנחנו שמנמודים לנצח!!!! ומי שחושב שהגיע למשקל היעד התפטר מהשדון
סורי.... ממש לא!!! השיחות הפנימיות צריכות להמשיך להעשות רגע רגע ויום יום, אתן לך דוגמה.... אמא שלי כתבתי עליה כבר אתמול.... תהייה החודש ב"ה בת 78 עשתה תהליך נהדר לפני יותר מ-25 שנה ירדה איזה 20 קילו.... ובמשך כל אותם שנים אולי עלתה ממש דרמטי איזה תקופה של שנה שהתאלמנה עד ששוב התאפסה על עצמה וירדה....בחזרה.... האשה הולכת 3 פעמים בשבוע לקנטרי ועושה הליכות על הליכון ואם לא היא (גרה בעכו) הולכת על הטיילת.... אבל כמעט כל יום שאנחנו מדברות.... מתחילות השאלות.... זה אני יכולה לאכול.... ואת ההוא אני יכולה לאכול.... ואני מרגישה שאני משמינה..... נגעתי במתניים והם מרגישים לי יותר עבים... וזה מראה כי אין שקט...זה לא מרפה הפחד מלהשמין והרצון לזלול משהו.... בסופו של עניין היא ממש סמל ודוגמא כי היא שומרת ולא נותנת לעצמה לעולם לעבור חריגה של שני קילו וכל זאת לבד ללא קבוצה וללא מנחה... וחברות שמזמינות לארוחות שחיתות והיא לא נוגעת.... פשוט לא!!! כי הפחד להשמין פשוט חזק יותר מהכל, הלוואי עלי!!!! מקווה להיות כמוה אבל אני לא והיצר עדיין יותר חזק מהפחד.... מאחלת לכולנו הצלחה בירידה ובשמירה והמון משמעת עצמית!!!! דני
פפריקה כתב:
אני יודעת שרבות מאיתנו חוות את עניין העליה במשקל בדרך הארוכה הזאת להשגת משקל נכון וגוף חטוב. אז כפי שסיפרתי לכם חזרתי לקבוצה השבוע,ובינתיים טפו טפו טפו-סך הכל יומיים כן?-אני משתדלת יפה. אלא מה?-שהשדון המרושע היושב לו בירכתי העורף חורץ לו לשוןואומר:ביג דיל!כבר היית במשקל הזה לא פעם ושמחת כבר כמה פעמים על כך שהגעת אליו ומי לידך יתקע שהפעם את מכוונת את החץ כלפי מטה בלבד????? המטוטלת הזאת מאוד מעייפת אותי ומכרסמת בבטחון שלי ביכולתי להמיס כבר את עודפי השומן האלה אחת ולתמיד. מזל גדול שיש לנו הדוגמא של מירי שמשתבחת עם הזמן, ועוד חברות - מאושיות התווך של הפורום-וסיפורי ההצלחה המצולמים שמהווים הוכחות חיות שאפשר להחזיק בתוצאות לאורך זמן. טוב-עכשיו מחכה לנו סופשוע לוהט ודביק וצריך לשנס מותניים כדי לעבור אותו בהצלחה- כי די !כבר מאסנו בכישלון ופנינו להצלחה אשמח לשמוע מה שאתן חושבות על כך .
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 09:00
nikname Posts: 230
|
בוקר טוב פפריקה. כמה שזה נכון ומתאים כנראה לכל אחד מאיתנו השמנמודים כמה שאנחנו משתדלים תמיד יש מסית מאחורי האוזן שדוחף לשטויות. ומה כבר יקרה אם נחטוף איזה בורקסון או קרואסון... לא חבל להתענות? ? כל ההחלטות מתגמדות לפעמים כשמופיע מולך איזה דבר עתיר קלוריות, כל אחד וחולשתו. אבל יש לנו את מירי (שאני מכירה רק כ 3 חודשים אבל כבר מאוד מעריכה) ויש לנו את חברי הפורום שאין כמוהו והכי חשוב את האמונה בעצמנו.
ניתן להצליח וניתן לשמור (כנראה - אני עוד לא שם) וגם אם מתעייפים צריך להסתכל קדימה זה דו-קרב ואנו נלחמים על חיינו. על איכות חיים, על בריאות ועל מראה.
אישית, לי הכי חשוב לא להיות לבד בתהליך. שיש איתי אנשים שעוברים דרך דומה ומבינים את התחושות גם בהצלחות וגם בכשלונות
שיהיה יום נפלא וסופ"ש קל וקריר לכולנו
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 08:58
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
פפריקה מתוקה
לא קל לאף אחד אחרת היינו נעלמות מרב רזון אני בתק' עם הרגל נלחמת בשיניים ומטפסת על קירות האמיני לי לא מצב נעים והבריחה הכי קלה היא האוכל הכי קל גם לאכול להסתתר מאחריו להקטין ראש ואז מה ...
ההרגשה לא טובה והבטחון עוד יותר למטה ולא שווה
עם כל יום שעובר לומדים יותר עוד הרצאה ועוד הרצאה וגם מים עושים חור באבן
לא קל לרדת לא קל לשמור אך זה החיים ועדייף ללמוד לקבל את עצמנו לטוב ולרע ליתרונות ולחסרונות מאשר פשוט להכנע
כי גם הבטחון מתחזק בירידה וגם הבריאות מתחזקת
למיטב זכרוני את נראת נפלא ומקסימה ומתוקה אז בנחישות ובהתמדה אני יודעת שתצליחי
החוכמה היא להתמיד דווקא שקשה דווקא שלא הולך בכל הכוח
אך ממקום של שלווה ואהבה עצמית שאת במקום הנכון וצריך סבלנות
אל תחמירי עם עצמך ותרפי היכן שצריך הכניסי את השיטה לבית
בקשי תמיכה מאהוביך וזכרי אנו כאן בכל שעה
בהצלחה את יכולה
edited by דובונית אכפת לי on 8/5/2010
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/08/2010 07:55
פפריקה Posts: 134
|
אני יודעת שרבות מאיתנו חוות את עניין העליה במשקל בדרך הארוכה הזאת להשגת משקל נכון וגוף חטוב. אז כפי שסיפרתי לכם חזרתי לקבוצה השבוע,ובינתיים טפו טפו טפו-סך הכל יומיים כן?-אני משתדלת יפה. אלא מה?-שהשדון המרושע היושב לו בירכתי העורף חורץ לו לשוןואומר:ביג דיל!כבר היית במשקל הזה לא פעם ושמחת כבר כמה פעמים על כך שהגעת אליו ומי לידך יתקע שהפעם את מכוונת את החץ כלפי מטה בלבד????? המטוטלת הזאת מאוד מעייפת אותי ומכרסמת בבטחון שלי ביכולתי להמיס כבר את עודפי השומן האלה אחת ולתמיד. מזל גדול שיש לנו הדוגמא של מירי שמשתבחת עם הזמן, ועוד חברות - מאושיות התווך של הפורום-וסיפורי ההצלחה המצולמים שמהווים הוכחות חיות שאפשר להחזיק בתוצאות לאורך זמן. טוב-עכשיו מחכה לנו סופשוע לוהט ודביק וצריך לשנס מותניים כדי לעבור אותו בהצלחה- כי די !כבר מאסנו בכישלון ופנינו להצלחה אשמח לשמוע מה שאתן חושבות על כך .
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|