02/08/2010 22:27
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
מצטרפת לדברי dany אכן לדעת שכאן בביה"ס של מירי השמיים הם הגבול והכל אפשרי בסבלנות והתמדה בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/08/2010 13:36
שאפתנית Posts: 8392
|
לצערי הרב כאחת שמשתייכת למגזר השמנים אני אכן חייה כל רגע בחיי את האוכל, המחשבה על האוכל, מה אלכתי ומה אפשר לאכול, האם אני בסדר או שצריך לחשוב שוב מה נכנס ומה יכנס לפה? האמת היא שמאז שאני משתייכת לבית הספר של מירי ומאז שאני איתכן בפורום החשיבה בנושא נהפכה קלה יותר, זה לא שהיא נעלמה לחלוטין אבל בהחלט נכנסה לפרופורציות והחיים קצת יותר קלים כי אני לא מתעסקת ממש באובססיביות (למעט תקופות מסוימות בחיים) בכל הקשור לאוכל. מקווה שלאט לאט נשתחרר מזה לגמרי ונחיה חיים נורמלים עם אוכל בכמויות הדרושות לקיומינו ולא לקיום שומנינו. שאפתנית
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 19:14
אשירה Posts: 4292
|
דפי יקרה תודה שהבאת לנו את המאמר, כל תזכורת למצבנו תבורך!!! מה שמפליא אותי זה שהמאמר פורסם דווקא על ידי דיאטניות שבדרך כלל הן מסוג "הרזות ה......." כפי שמירי מכנה אותן. זה נדיר לפגוש דיאטנית עם בעית השמנה, בדרך כלל הן מדקלמות את החומר שלמדו ולא בגלל שחוו על בשרן את הבעיה.
ההבדל ביניהן לבין מירי הוא שהיא מדברת אלינו מנהמת ליבה ומנסיונה האישי ואין כמו זה לעזור, לשכנע ולשנות לנו דפוסי חיים!!!
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 17:15
dany Posts: 19819
|
אם נתייחס לכך ששום דבר בעצם לא עוזר ובסופו של עניין נשוב ונשמין הרי למה בכלל להתאמץ.... הרי זו מלחמה אבודה.... ובכן לא!!! אני לא מסכימה להיות נטולת עמוד שדרה... ואנחנו בהחלט יכולות לשנות את הסטיגמה... ברור שמתחברים לכשלון הוא יביא כשלון אך אם מתחברים לנצחון והצלחה מה שיבוא זה נצחון והצלחה.
ואם אותן דיאטניות שלרוב הן נשים רזות במהותן שבכלל לא עברו ולא עוברות את התהליכים שלנו ולכן בעצם לא יכולות להתחבר אלינו אלא מדקלמות ספרי לימוד וטבלאות של משרד הבריאות חושבות בליבן שבעצם אין סיכוי להצלחה והן משדרות את זה אך איך הן יכולות להעביר סדנאות... אני מאמינה שרק מי שעובר את התהליכים הללו יכול להתחבר אל הכאב הפנימי ואל הצורך האמיתי של כל אחת מאיתנו ורק אחד או אחת כמונו יכול בעצם להביא אותנו אל ההצלחה כל האחרים משדרים לנו התנשאות ולא דיבור מגובה עיניים.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 16:25
דפי Posts: 1126
|
מירי יקרה תודה על תגובתך. תודה על המחמאות. ברור לי ולכולן שהדרך היחידה לצאת ממעגל ההשמנה זה שינוי אורח חיים והתמדה. זה רק הדהים אותי מה קבוצת נשים שמבינות בתחום מוכנות לפרסם בעיתון כדי למשוך אליהן אנשים לסדנאות ההרזייה. אוהבת דפי. edited by דפי on 7/31/2010
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 16:06
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
דפי יקרה רב הדברים נכונים ואת שומעת עליהם בהרצאות שלי. ההבדל בין הקבוצות שלי לכולם. שאני גורמת לאנשים שלי להתמיד וסוד ההצלחה בהרזיה ובשמירה רק התמדה.פשוט עם חשק בלי חשק חייבים לבא ולעשות. דיאטה זה אורח חיים לכל החיים וקשה להפנים ולהתמיד לבד. אנחנו ביחד וזה כל ההבדל.תמונה יפה ואת מקסימה להתראות אוהבת מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 13:58
סיסי 17 Posts: 618
|
כמה נכון...אבל כל דבר ניתן לשינוי רק צריך לרצות
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 13:56
קרולין Posts: 6651
|
דפי תודה לך על הדברים. וכן, אנחנו ביחד עם מירי שלנו עובדים על שינויים רבים, הן בחשיבה והן בהרגלים. זה קשה אך אפשרי.
שיהיה לכולנו רק טוב ובהצלחהההההההההה רבה בהמשך התהליך.
המשך שבת נהדרת לכולם.
קרולין.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 13:41
dany Posts: 19819
|
כן דפי, כל מה שכתבת כאן זו האמת הכואבת לאמיתה... הסעיף שהכי התחברתי אליו הוא ההתעסקות הבלתי פוסקת בנושא האוכל.... זה ממש טורדנות וכפייתיות... אני חושבת שלא עסקתי במחשבות על כך רק שבאמת אמרתי שלא אכפת לי יותר .... ואכלתי ללא גבולות... אז לא הייתי צריכה לחשוב עליו פשוט אכלתי!!! ומה שקורה כאן בקורס של מירי זה באמת הניסיון לשנות דפוסים. זה לא קל כי דברים שמושרשים עשרות שנים ולמרות ששנים אני נלחמת וגם מגיעה לתוצאות טובות... אך הרצון להרס עצמי הוא כה חזק ... שלעיתים אני אומרת לעצמי די עייפתי נמאס לי ומספיק עם המלחמות... אך עובדה היא שבכל זאת אני לא מוותרת... כי המקום הזה של בן אדם שמן הוא מקום שאני לא אוהבת בלשון המעטה והיום כבר זה לא רק מקום של אסטתיקה אלא של בריאות פרופר!!!
מאחלת לכולנו המון הצלחה במאבק ונצחון של הרזון על בולמוס וזלילה. דני דפי כתב:
בין שמנים לרזים. זהו שם של מאמר שמצאתי עכשיו בזמן חיפה של מעריב.קשה לשכתב את כולו אבל אני חייבת לתת לכם זאת בראשי פרקים לשיקולכם. 1. שמן מרבה לחשוב על אוכל ולפנטז על אוכל. 2.לפי "החשיבה השמנה" קודם אוכלים , אחר כך מצטערים. 3."השמנים בראשם" אינם אוכלים מתוך רעב אמיתי אלא מתוך חוסר יכולת לזהות רעב פיזיולוגי. 4. משווים צלחות עם אחרים ומתפלאים על כך שהרזים אוכלים יותר ונשארים רזים. 5.שמן חושב שלהיות שבע זה להיות מפוצץ. לא קשובים למנגנון השובע. 6.אכילה לפי מצב רוח. 7. לא שוכחים אף פעם לאכול. 8.השמן ריגשית מחכה לארוחות משפחתיות ולמאכלים האהובים עליו. המאמר נכתב ע"י צוות דיאטניות של הכללית חיפה וגליל מערבי והן טוענות שגם אחרי ששמן יורד במשקל , הראש נשאר שמן והעלייה במשקל היא כמעט בלתי נמנעת.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 13:11
ענת Posts: 3849
|
אכן נכון ,אבל אני נצליח לשנות החשיבה בבית ספרה של מירי תודה לך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2010 13:08
דפי Posts: 1126
|
בין שמנים לרזים. זהו שם של מאמר שמצאתי עכשיו בזמן חיפה של מעריב.קשה לשכתב את כולו אבל אני חייבת לתת לכם זאת בראשי פרקים לשיקולכם. 1. שמן מרבה לחשוב על אוכל ולפנטז על אוכל. 2.לפי "החשיבה השמנה" קודם אוכלים , אחר כך מצטערים. 3."השמנים בראשם" אינם אוכלים מתוך רעב אמיתי אלא מתוך חוסר יכולת לזהות רעב פיזיולוגי. 4. משווים צלחות עם אחרים ומתפלאים על כך שהרזים אוכלים יותר ונשארים רזים. 5.שמן חושב שלהיות שבע זה להיות מפוצץ. לא קשובים למנגנון השובע. 6.אכילה לפי מצב רוח. 7. לא שוכחים אף פעם לאכול. 8.השמן ריגשית מחכה לארוחות משפחתיות ולמאכלים האהובים עליו. המאמר נכתב ע"י צוות דיאטניות של הכללית חיפה וגליל מערבי והן טוענות שגם אחרי ששמן יורד במשקל , הראש נשאר שמן והעלייה במשקל היא כמעט בלתי נמנעת.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|