20/07/2010 12:11
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי יקרה קיבלת תגובות מדהימות מהבנות אני מסכימה עם כולן. תתחזקי . אני בטוחה שתצליחי לצאת מהתקופה הזו. לכולנו יש כאלה ולכן כף שאת גלויה ומשתפת ודרכך אנחנו לומדות על עצמנו המון. נשיקות ודש חם לגיתי אוהבת מירי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/07/2010 12:07
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
בצקיסטית חמודה נשמח לשמוע מה איתך ואיך בריאותך וזכרי אנו כאן אחד למען השני בהצלחה ורק טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/07/2010 11:56
רבקה
Posts: 8411
|
חגית חביבתי, את נראית נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/07/2010 11:48
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
מיכלוש
מה אגיד לך, גם אני בתקופה לא כל כך טובה... אבל אין מה לעשות. משנסים מותניים ומגיעים למירי. לפעמים גם זה המקסימום שאפשר לעשות.
לי נראה שהמשפחה שלך לא כל כך מתחשבת, אם אמך מכינה אויבים כגון סלט פירות. תנסי להסביר להם שוב שיתחשבו בך איך הם יכולים לעזור לך לשמור יותר טוב.
אני דווקא חושבת שזה שאת רושמת, ואפילו רושמת את האמת למירי בטבלה ומלשינה כאן על עצמך זאת נקודת אור מאוד גדולה וזה אומר שיש תקוה!
יהיה בסדר :-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/07/2010 11:39
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
מיכל נרשם כבר הכל אז פשוט תאהבי את עצמך תביני שלא קל לך בחיים ואל תתכסי באוכל או לא באמת מגונן מפני החיים
התמודדי ולא באוכל וחיזרי למוטב את יכולה בהצלחה 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/07/2010 08:16
dany
Posts: 19819
|
בלונדה ממש מסכימה עם כל מילה שלך!!!!
ונחושתי... היה היה...נחזור על המשפט הידוע... בלעת שילמת... ועכשיו בחזרה למסלול בכל המרץ והיכולת שיש לך!!!
ושהרישום יהיה למען לימוד ושינון... ולא למען הרגע את המצפון....
מאחלת לכן חברות יקרות... מיכלי.. נחושה... ובלונדה.. המשך שבוע מעולה.... מוצלח... שפוי.. נשלט וקליל....
אני עדיין עם המנטרות.... עלי זה עובד..... ממש מצויין..
חיבוקים ונשיקות והמון אהבה
דני
בלונדה.... כתב:
מיכלי,
תאמיני לי שאני במצב שלך ואני מבינה על ליבך , אני קצת חולקת על כמה מהדברים שנאמרו פה " שלפחות נהנת מהזלילות"
אני לא מסכימה עם זה בכלל לדעתי מהיום שנמצאים אצל מירי אי אפשר להנות מזלילות ומדברים שאסורים לאכילה, המצפון כל כך מייסר אח"כ
שכשחושבים על זה כל הזלילות לא היו שוות בכלל לפחות ככה זה אצלי אני לא נהנת מאוכל שאני תוקעת ואוכל שאסור לאכול אותו, גם בזמן שאני אוכלת אותו ואני במודעות שאני אוכלת אותו מירי כל הזמן מול העיניים שלי ובאותו רגע אני מנסה להעלים אותה מעיניי אבל זה לא ממש הולך ואח"כ אני רואה אותה יושבת מולי ואמרת לי "למה ???, זה לא היה שווה את זה " אז זו דעתי בנושא זה אי אפשר להנות מזלילות כן אפשר להנות בחופשה או במסעדה טובה
אבל לא סתם ככה.
ולגבייך מיכלי דיאטה זה לא דבר קל אבל את חייבת לתפוס את עצמך לפני הדיאטה במצב רוח הנפשי שלך כי בלי זה אי אפשר לשלוט על שום דבר
במיוחד לא על דיאטה .
ממש לא לפתוח שקיות של בגדים ישנים וממש לא לנסות להרגיש בהם נוח כי ברגע שאת עושה את זה את חוזרת אחורה כמה צעדים.
ליבשי את המכנסיים הצמודים כדי שיפריע לך שהם לוחצים ותחזירי חובות בקלי קלות...
נשיקות ומאחלת לך רק טוב והצלחה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 20:48
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי,
תאמיני לי שאני במצב שלך ואני מבינה על ליבך , אני קצת חולקת על כמה מהדברים שנאמרו פה " שלפחות נהנת מהזלילות"
אני לא מסכימה עם זה בכלל לדעתי מהיום שנמצאים אצל מירי אי אפשר להנות מזלילות ומדברים שאסורים לאכילה, המצפון כל כך מייסר אח"כ
שכשחושבים על זה כל הזלילות לא היו שוות בכלל לפחות ככה זה אצלי אני לא נהנת מאוכל שאני תוקעת ואוכל שאסור לאכול אותו, גם בזמן שאני אוכלת אותו ואני במודעות שאני אוכלת אותו מירי כל הזמן מול העיניים שלי ובאותו רגע אני מנסה להעלים אותה מעיניי אבל זה לא ממש הולך ואח"כ אני רואה אותה יושבת מולי ואמרת לי "למה ???, זה לא היה שווה את זה " אז זו דעתי בנושא זה אי אפשר להנות מזלילות כן אפשר להנות בחופשה או במסעדה טובה
אבל לא סתם ככה.
ולגבייך מיכלי דיאטה זה לא דבר קל אבל את חייבת לתפוס את עצמך לפני הדיאטה במצב רוח הנפשי שלך כי בלי זה אי אפשר לשלוט על שום דבר
במיוחד לא על דיאטה .
ממש לא לפתוח שקיות של בגדים ישנים וממש לא לנסות להרגיש בהם נוח כי ברגע שאת עושה את זה את חוזרת אחורה כמה צעדים.
ליבשי את המכנסיים הצמודים כדי שיפריע לך שהם לוחצים ותחזירי חובות בקלי קלות...
נשיקות ומאחלת לך רק טוב והצלחה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 20:01
מיכל שרון
Posts: 1318
|
תודה נחושה יקרה.. אמן ואמן ששתינו נצלח את השבוע הזה ברישום מדוקדק, בשמירה כפולה ומכופלת ונצליח שבוע הבא לחזור למסלול ולראות ירידה!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 17:26
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקירה,
היה ונגמר.
כבר לפי תגובתך נראה שאת חוזרת לעצמך ונעשה את זה ביחד.
אני עליתי 2 ק"ג ומרגע ההרצאה ברישום בדף של מירי על כל ביס שאני מכניסה.
אין מה לעשות מעבר לקום ולהתחיל מחדש, לוותר זה לא אופציה.
החלמה מהירה לרגל ואל תעני אותה שלא לצורך.
מחזיקה לך אצבעות יקירתי וכן זה מעולה שמסרת את בגדי השמנמודה.
אוהבת ומאמינה בך
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 15:14
מיכל שרון
Posts: 1318
|
מקסימות ויקרות שכמוכן... תודה על כל המילים הטובות והעידוד והתמיכה.
אני רוצה להרגיע אתכן... תבוסתנות זה לא אצלי.. סתם אפיסת כוחות קלה... אבל אני אתאושש מזה ואני בהחלט אנסה שהשבוע יהיה כמו השבועו הראשון שלי אצל מירי ויסתיים ב - 2 ק"ג פחות ולכן רבקה אני לוקחת את הצעתך ומודיעה בזו על התחייבות.
ורק כדי שתהיו בטוחות שאני מעוניינת לחזור לדיאטה ואני לא מוותרת (למרות שלפעמים זה מאוד מאוד מפתה) - אז לפני שעה יצאה הפשטידה מהתנור ולצהריים אכלתי שני קלחי תירס עם סלט טונה גדול, הכל נרשם ונמדד ונשקל ואני אנסה היום לצאת לצעידה אם רמות הכאב לא יהיו היסטריות.
ולגבי גיתי שלי... אני לא באמת כועסת עליו... יותר מתנהגת כמו ילדה קטנה ש"זה לא פיירי שהוא כן ואני לא".
גם זה כבר עבר לי...
שיהיה לנו המשך יום נפלא והמון אהבה בחזרה לכולכן 
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 13:48
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
אני כ"כ מבינה אותך ,זה בכי מבאס לשמוע קילו וחצי יותר ,גם כשיודעים שיש לזה סיבה... אנחנו כאן כדי לעודד אותך ,לחזק אותך ולהרים לך את המורל ככל שניתן.
סומכת עלייך שתחזרי למסלול ולדיאטה ושכבר בשבוע הבא תחזירי חובות כמו גדולה! כי את הכי מחוברת לעצמך וכי את יודעת מה צריך לעשות.
מקווה שאת כבר במצב רוח טוב יותר, עם הפנים קדימה....כי בתכלס אין לנו אלטרנטיבה אחרת. פשוט אין. אם היתה הייתי הראשונה להעביר אותה הלאה...
אחרי כל כך הרבה שנים עם מירי במסגרת ובדיאטה.
איתך לאורך התהליך. מאמינה בך מאד. בהצלחה רבה.
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 13:38
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה
גם סמל ודוגמא יכול לעבור זמנים לא קלים!!!
אך.... זהו!!! נגמרו התירוצים.... האם את רוצה לחזור להיות דובה????
האם תאהבי את עצמך??? הרי לא!!
אז יקירתי.... בלעת שילמת ועכשיו נגמרו החגיגות!!!
ריצית את עצמך בכך שאת רושמת???
הרישום הוא בכדי לעשות מעקב ולא בכדי לתת לגיטימציה לזלילה....
אם הרישום לא עובד עליך ... אז הפסיקי...
חפשי משהו אחר שיעבוד עליך...
אני מיום חמישי נדלקתי על ההרצאה של מירי על התת מודע אבל לקח לי עוד יומיים של התחרבשות בארונות ובמקרר בכדי להבין את עצמי....
ואני עובדת עם התת מודע מיום שבת בכל הרצינות התהומית... אם מישהו היה שומע מה אני מקשקשת לעצמי כל היום בראש היה נופל על הריצפה בצחוק...
האשה הולכת ומדברת עם עצמה... אני רזה... אני רזה... אני במשקל היעד שלי(לא של המנחה).... אז איך אפשר לקחת משהו מיותר באותה נשימה....
הקפאתי לי מעדן יופלה 0 אחוז ועכשיו אני אוכלת אותו כגלידה.... הורדתי פחמימות ממש לרצפה... פירות כבר לא נגעתי משבת...
חייבת לעשות משהו להיכנס שוב למסלול.... אחרי שבועות של יום כן ויומיים לא... וזליגה יומיומית לכל מיני מחוזות נשכחים....
מיכלי את יכולה... מי אם לא את??? וגיתי?? את לא יכולה לעשות השוואות אנחנו בנויים אחרת....
ושהוא אוהב אותך כפי שאת אני מאמינה כי אם באמת אוהבים לא אוהבים את העטיפה אלא מה שיש בה... גם בעלי חולה עלי עם 30 למעלה או למטה... אבל אני צריכה לאהוב את עצמי.....
נשיקות יקירתי.... אספי כוחות... את יכולה... ואני בטוחה שאלו רק רגעים קטנים שכבר יחלפו להם וכך גם הרגל תחלים... ואת שוב תהיי על הסוס ותראי לנו מי פה המלכה..
המון הצלחה דני
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 13:03
רבקה
Posts: 8411
|
אז מיכלי קראי וקראי טוב אני לא יכולה להגיד תקשיבי אז קראי
את 2 הקילו שעלית עלית ביושר ובמודעות, נהנית? כן באותו רגע כן.
את 2 הקילו האלה את יכולה ויכולה בגדול להוריד כבר בשבוע הבא אבל כמובן אם השבוע את ילדה טוב ירושלים לא סוטה לא ימינה ולא שמאלה
אלא רק ישר ועם מה שמותר.
תרשמי , לא תרשמי כרגע לא מעניין כי את רושמת את הדברים הלא רצויים באוכל
אני מקבלת את מה שכתבת כהצהרה לשבוע הבא להוריד את ה- 2 קילו האלה ולחזור כמובן למוטב
וכבר כתבתי לך מזמן את יכולה ובגדול.
הפציעה תסתדר והכל יחזור למקומו כולל מצב הרוח אבל ה"טיירים" ישארו אז מה עשינו?
ברגע זה כשכתבת אני רואה מצידך התחייבות לשלוט על הכל .
מה את אומרת?
"
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 13:00
nikname
Posts: 230
|
מיכלי, ממש אבל ממש לא מקובל עלי רוח התבוסתנות הזאת. היא ממש לא מתאימה לך. בדר"כ את רוח סופה שאי אפשר לעמוד בפניה.
אז אכלת. אז מה? לפחות נהנית. תשנסי מותניים והיידה חזרה לשגרה לימודים-עבודה-דיאטה ותזכרי שכולנו אוהבים אותך (ואני חייבת לך על שחפרתתתתתת לי במח עד שהצטרפתי גם.....)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 12:58
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכל היקרה, אני חושבת שאת מחמירה עם עצמך יותר מידי. את בהחלט מודעת לאוכל שנכנס לך לפה (עובדה שאת עושה רישום כבר חודש), את מודעת לעובדה שבשבת אכל מהמטעמים שאחיך היקר הכין וזה היה במודעות מלאה. גם כשאכלת אצל סבתך סלט פירות זה היה במודעות. כל הנפילות היו במודעות ולכן אין סיבה שתחמירי עם עצמך זה לא שלא ידעת מאיפה נחתו עליך קילו וחצי. היו הרבה נפילות והנה התוצאות שלהן עכשיו.
שלא תחשבי שאת לבד. גם אצלי זה קורה. אני לא חפה מפשע המטרה שלי היא לשים לך את המראה מול העיניים. העליות הללו לא באות מהאוויר. ועוד מילה, לטענתך גיתי ירד ואין מה לעשות הגוף של הגברים מגיב אחרת. הם שורפים יותר קלוריות מהנשים גם במנוחה ולכן התוצאות נראות עליהם יותר טוב מאשר עלינו.
אורך רוח יקירה, קחי את הזמן. טוב שחזרת לחתוך סלט. תתחזקי ותחזרי לשליטה. כמו שאמרת עד החגים אפשר לרדת ואנחנו נעשה את זה יחד. אנחנו לא יוצאות לחופש בענייני אוכל חופש מותר אצלנו רק בענייני רוח.
בהצלחה !!!!!
 שאפתנית.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 12:40
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אז בכנות... עליתי קילו וחצי השבוע.. לא חשבתי לרדת כי עברתי סופ"ש קשה אבל לא ציפיתי לכזו עלייה...
ואני היום סוגרת חודש של רישום הכי אמיתי והכי כנה בעולם וגם זה לא עוזר.. בלי להתבייש נרשמו בשבוע שעבר 3 ימים של מעל 1000 קלוריות פחמימות.
1000 קלוריות פחמימות של שתיה (רד בול), של פירות, של פקאנים מסוכרים בשישי בלילה ועדיין אין פחד ואין שינוי.
חודש שלם של רישום נגמר בעלייה של 2 ק"ג.. והאמת שאין לי תירוץ...
יש לי רק הרבה מתח בחיים כרגע (הרבה ממנו אני מייצרת ומודעת לזה לחלוטין, למרות שזה לא מפחית אותו משום מה), תקופה של אי ודאות, תקופה של שגרה שלא קיימת באמת, תקופה שאני מרגישה בה תלושה לחלוטין.. מעצמי בעיקר.. כי אני לא בשליטה על האוכל והוא שולט בי וזה זולג לכל תחומי החיים והנכונות של כל מה שמירי אומרת מכה בי בעוצמה בשבועות האחרונים.
אז אני לא מוותרת על הרישום, כי זה המעט שאני יכולה לעשות בימים כאלה...
וכאילו להכעיס אז ביום שישי נפצעתי ברגל ככה שאני לא יכולה לשים עלי נעל סגורה אלא רק ללכת עם כפכפים וככה דווקא בשישי שבת של טירוף בדיאטה אפילו לצעוד לא יכולתי והתסכול כאילו במקום לסגור לי את הלוע רק פתח אותו יותר!!!!
ואין לי תירוצים... זאת האמת... אני מחוץ למשחק לגמרי, אני כועסת על גיתי.. כי הוא הוא פרק כל עול בדיוק כמוני אם לא יותר בשבת ואתמול (אני לא מעוניינת להלשין אבל הוא ואני יודעים במה דברים אמורים) והוא ירד היום!!!!
אז זהו.. זה המצב חברים... זאת אני היום אחרי שקילה והרצאה.. קצת מתוסכלת וכועסת אבל בעיקר מרגישה את שכבת האדישות המזוגגת מתחילה להשתלט עלי... אפילו שהמכנסיים לוחצים.. הרי יש לי במאחורה של הארון עוד 2 זוגות מחוייטים ויפים שעלו כ"כ הרבה שלא היה לי לב לזרוק ואני אוכל להכינס אליהם שוב בנחת וללא תחושת מועקה הנלווית לסגירת הכפתורים ו/או הרוכסן.. אפילו שרציתי אחרי הבחינות ללכת לים... אז מה? לא הייתי בים עד הקיץ שעבר למעלה מ- 10 שנים.. אין לי בעיה לחזור לימים האלה... אפילו שרציתי להיות בחגים 15 ק"ג פחות.. אז מה? גם גיתי אומר לי כבר שבוע שהוא אוהב אותי עם או בלי הק"ג האלה.. אז מה אכפת לי?!
אז זהו.. שאכפת לי מאוד... אבל זה לא מיתרגם לתוצאות מדי שבוע וזה כבר מעבר לעצבים וכעס ולהשתדלות יתרה.. כי גם היום לקחתי דף רישום מאריה
אז מה אם לקחתי? אני לא מתביישת לרשום שם שבשבת אכלתי 3 קערות של סלט פירות שאמא שלי הכינה רק כדי לפנק.. לא התביישתי בכלל להתענג על כל פירות הקיץ שלא אכלתי כבר 3 קיצים... בלי בושה רשמתי 600 קלוריות פחמימות (הערכה שלי.. לא ברור אם היא גסה או מקילה) רק על זה.. בלי הבוקר ובלי הצהריים... אז אני כבר אחרי שלב הבושה.. ואם אני אחרי שלב הבושה אז באמת שאני במדרון תלול...
בקיצור חבר'ה.. המורל לא משהו, הרגל עדיין פצועה.. מה שאומר שאני עדיין לא יכולה ללכת... הבגדים לוחצים לי (ואני מקללת את הרגע זרקתי את השקים הגדולים והנוחים שכל מהותם היא שכחה עצמית והאבסה) ונמאס לי!!!!
בעיקר נמאס לי שאני לא מצליחה לקחת את עצמי בידיים... שאני לא יוצאת מהמתח הזה ומשחררת את עצמי מכל המועקות האלה שמפריעות לי כבר שבועיים.. וזהו.. עוד יש בי טיפת בושה... אני כבר מתחילה להתבייש בבכיינות והקוטריות שלי..
ובנימה זו אסיים.. אני הולכת לחתוך סלט לצהריים ולהכניס פשטידה ללא פחמימות לתנור... שיהיה לכולם יותר הצלחה ממני בשקילות!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|