19/07/2010 14:19
בלונדה.... Posts: 3603
|
וואוו אין מילים בפי , אני מודה לכולכן על כל העזרה והתמיכה ...אין כמוכן!!!! היום אני הולכת לשקילה ואני מקווה מאוד שאלמד לקח..זה לא שווה את הייסורים שאחרי. אוהבת את כולכן אעדכן בערב... נשיקות
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 13:49
dany Posts: 19819
|
אסתי יקירה אכן אירועים חשובים מביאים אותנו למצבי לחץ... ומצב לחץ פותח לנו את הלע.... יקירתי אל תילחצי... הזמן יעבור האירוע המשמח יגיע ויחלוף.... את הרי יודעת שזה לא מבצע חד פעמי אלא לכל החיים את אפילו אומרת זאת.... אסתיל'ה את אשה יפה קודם כל בפנימיותך... וגם במראה פנייך אז כמה קילוגרמים למעלה או למטה ממש לא עושים את ההבדל אז יקירתי בלי לחץ.... שיהיה רק בשמחות ובשורות טובות נשיקות דני אסתי ברוך כתב:
מזדהה איתך עם כול מילה פסיק נקודה גם אני מתקשה לשמור ממש כך ולי יש חתונה בקרוב, זה מלחיץ אותי מאוד ואני ממש לא מתגברת על התאבון הסופר בראי שלי אז מה לא נישברת מחר אני באה להישקל ולהתחיל שוב אין לי ברירה אחרת זה לכול החיים !!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 12:03
בצקיסטית בגמילה Posts: 389
|
בלונדה יכול להיות שאכלת דווקא בגלל הלחץ להוכיח את עצמך לחברות החדשות, או דווקא בגלל ההתעסקות המאסיבית באוכל השבוע. לא נורא. לכל אחד תקופות קשות יותר וקלות יותר. תסתכלי תמיד על הטווח הארוך - את נראית פצצה! כולנו גאות בך! ואני מחזיקה ממך מהאומץ להלשין על עצמך, כאן בפורום, על הנפילה. שאפו!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 09:57
רבקה Posts: 8411
|
EFF כתב:
כבר מאוחר ואני אחרי ריקודי עם עם אדרנלין עד השמים - לכן אקמץ במילים - ורק אומר לך..ברצינות - אני מזדהה עם כל מילה שלך וזאת אחרי יותר מ-20 שנה בעניין....
אפי'לה לרקוד לרקוד ולרקוד , אין כמוך ושתמיד מוסיקה וריקודים יגרמו לך הנאה. כיף, האם את לוקחת גם את הסינגפורים לרקוד?
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 07:37
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
בלונדה יקרה שמחה שהצלחנו לחזק אותך ואת ממשיכה קדימה ורעותה כל הכבוד לך על ההתמודדות יישר כוח ויום טוב
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2010 00:42
EFF Posts: 6396
|
כבר מאוחר ואני אחרי ריקודי עם עם אדרנלין עד השמים - לכן אקמץ במילים - ורק אומר לך..ברצינות - אני מזדהה עם כל מילה שלך וזאת אחרי יותר מ-20 שנה בעניין....
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 23:10
רעותה Posts: 869
|
אני רק רוצה להוסיף ,
המון תגובות והמון נופך רגשי.
אנשים יקרים, שכל אחד יקח את עצמו למקום שקט פנימי ובאמת ישאל את עצמו אם הוא בשל להרזייה, לשמירה או אפילו להרוס את מה שבנינו. אין מה לעשות התשובות , בתוכנו והן לא מובנות מאליהן. זה מאוד אישי, המסגרת שלנו רק יכולה לחזק את התובנות וכל הגדולה של מירי, שהקבוצה היא מעבר לדיאטה. אני בזכות מירי, נכנסת בכל מה שצריך.... ועל הדרך גם יורדת במשקל. אז זה מה שיש לי להגיד לכם, כל החוכמה להבשיל ולצאת לדרך מהמקום השפוי. ממני אליכם, רעותה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 21:31
מיכל שרון Posts: 1318
|
בלונדה יקרה שכמוך... אני לגמרי מבינה לליבך.. גם אני נמצאת בדיוק בצומת דרכים כזו שבאמצעה תאונה חזיתית בין השכל לרגש ונפגעי התאונה מטופלים באכילה!!! אבל.. וזה אבל גדול מאוד... אני כאן, לא מוותרת על הפורום לשניה, לא מוותרת על המודעות והשפיות שחוזרות אלי כל פעם מחדש, טיפין טיפין בעצם הכתיבה כאן.. כי הכתיבה אליכן זו ההסתכלות שלי בלבן שבעיניים, בלי שקרים ובלי מסיכות.. עם המון חמלה והבנה ואהבה... מחזיקה לך ולעצמי אצבעות למחר.. אמן שנינצל ונזכה לעמידה במקום... ולאסתי היקרה - אמנם את לא הכלה.. אבל בתור מי שחוותה לחץ של חתונה לא כל כך מזמן, אני יכולה להגיד לך שאני 3 חודשים לפני החתונה שמתי וואחד ברקס בדיאטה, והשתדלתי והתאמצתי והתחילו המדידות לשמלה וכולם ציפו ממני להתחיל להיעלם מרוב רזון והלחץ תקע אותי.. שאין דברים כאלה.. ואחרי שמירי הרגיעה אותי שזה רק הלחץ ואמרה לי להרפות.. באורח פלא 3 שבועות לפני החתונה עוד 1.5 ק"ג נשרו ממני ואחרי החתונה אז השתחרר הלחץ והגיעה הירידה המיוחלת ואז החלפתי קידומת ואז סגרתי עשירייה ראשונה.. בקיצור - קחי את זה בקלות, תמונות אפשר לשרוף אחרי, לא ביג דיל.. וברגע שתשחררי את עצמך מהלחץ ישתחררו גם הק"ג.. והרי אצל מירי כבר מזמן למדנו שהקטעים הנפשיים יש להם מקום מכובד לא פחות מהפיזיים בתהליך ההרזייה. נתראה מחר...
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 20:38
אשירה Posts: 4292
|
בלונדה יקרה, כולנו עוברים מידי פעם התקפים כאלה ונדמה לנו שאנו היחידים שזה קורה לנו. הבושה, הכעס העצמי והתסכול אוכלים אותנו מבפנים ומה שמתחשק לנו זה לא להראות את פרצופנו ובמיוחד לא במעמד השקילה. ואז נכנסים לפורום הזה ומסתבר לנו שאנו לא לבד במלחמה הזאת, זה אומנם לא פותר לנו את הבעיה אבל כן יש בזה מידה מסויימת של נחמה. העידוד והחיזוקים ההדדיים של אנשי הפורום שכל כך מבינים לליבנו מרגיעים אותנו ונותנים לנו את הכוח להמשיך.
מה שהיה עבר, מחר יום חדש, אני מאחלת לך התאוששות מהירה וחזרה לשיגרה.
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 20:12
אסתי ברוך Posts: 1317
|
נינושששששששש הרגת אותי ממש צפוף חחחחחחחחח
-- חייך לעולם יחייך לך חזרה♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 20:11
בלונדה.... Posts: 3603
|
אוי בנות יקרות אני ממש עם דמעות בעיניים , אני קוראת את כל התגובות שלכן ואתן ממש מרגשות אותי זה רק מראה לי כמה אני לא חכמה , במקום לבלוס כל השבוע פשוט יכולתי להיכנס ולבקש עזרה ואולי הייתן מצילות אותי, אבל לא בוכים על חלב שנשפך. נראה לי שפשוט אני שרויה בתוך לחץ + הורמונים חודשיים+כל מיני שינויים ולחצים בחיים שמפחידים אותי ואני פשוט נותנת לזה להשתלט עליי. אבל אני אגיע מחר בעזרת השם לשקילה ונתמודד. תודה לכן בנות יקרות ואהובות ולך מירי שאת לא שוכחת אף פעם אף אחד ותמיד נותנת חיזוקים ואהבה תודה על האהבה האין סופית שלך לכולנו. נשיקות חמות לכולכן ובהצלחה לכולן בשקילה השבוע.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 20:00
שאפתנית Posts: 8392
|
בנות יקרות, כולנו יחד כאן מחזקות ומעודדות ובשעת הצורך מרימות אחת את השניה. אל תיפלו, אתן לא לבד!!! תעזרו בנו ותתחזקו. בהצלחה בשקילה ולא להסתכל לאחור, רק קדימה קדימה. שאפתנית
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:56
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
נינוש חיבוקי גם לך ואט אט לחזור לשגרה עם כוס מים קרים לימון ונענע ואחת ושתיים ליישם את יכולה סומכים עליך ובהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:52
נינוש Posts: 1442
|
צפוף בסירה הזאת, צפוף תעשו לי מקום, גם אני באותה סירה לא מפסיקה לאכול
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:48
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
לפעמים אסתילה הלחץ משבש לנו את התאבון אנו רוצים כול כך חזק שפשוט ההפך הוא שקורה ולכן ננשום יחד עמוק וקדימה להגיע כמובן למירי ולהתחיל שוב מבראשית ובלי שום קשר בטוח שתהיה מהממת בחתונה כי את יפיפיה מפנים ומבחוץ בהצלחה
אסתי ברוך כתב:
מזדהה איתך עם כול מילה פסיק נקודה גם אני מתקשה לשמור ממש כך ולי יש חתונה בקרוב, זה מלחיץ אותי מאוד ואני ממש לא מתגברת על התאבון הסופר בראי שלי אז מה לא נישברת מחר אני באה להישקל ולהתחיל שוב אין לי ברירה אחרת זה לכול החיים !!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:46
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
ענתי גם בשבילך לכי לשמוע את מירי החליטי והתחילי עם התפריט בהצלחה אנו איתך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:46
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
בלונדה יקרה רשמו הכל וכל כך מקסים דני קרולין וכל שאר הבנות המופלאות ואוסיף משהו בקטנה גם אנו הבאנו מישהי חדשה למירי שהיא מגיעה איתנו ואני מבינה את הרגשתך אך החוכמה היא להראות להן שגם אם יש תק' קשות הרי שכולנו אנושיים והחשוב הוא להתאושש להגיע להרצאה לקבל חיבוק ממירי להתחזק ולהמשיך קדימה כי אם היה קל היינו נעלמים מרב רזון אז היה מה שהיה ונשמח שתהיה כאן יותר בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:39
אסתי ברוך Posts: 1317
|
מזדהה איתך עם כול מילה פסיק נקודה גם אני מתקשה לשמור ממש כך ולי יש חתונה בקרוב, זה מלחיץ אותי מאוד ואני ממש לא מתגברת על התאבון הסופר בראי שלי אז מה לא נישברת מחר אני באה להישקל ולהתחיל שוב אין לי ברירה אחרת זה לכול החיים !!!
-- חייך לעולם יחייך לך חזרה♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:35
קרולין Posts: 6651
|
דניאלה יקרה, תודה לך על כל הנתינה שלך כאן בפורום יום יום זה ממש ממש לא מובן מאליו.
נשיקותתתת חמותתתת
קרולין.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2010 19:33
רייצ'ל Posts: 1323
|
בלונדה.... כתב:
שבוע שלם לא הייתי בפורום , אתם יודעים איפה הייתי ? נו תנחשו ב מ ק ר ר ! ! ! לא הפסקתי לאכול לשניה , נפתח לי הלוע ובזמן האכילה אני רואה את מירי אני חושבת עליה ואני ממשיכה לאכול אבל לא אוכל אלא שטויות : חמוץ , מלוח, מתוק, בצקי וגם מאכלים שלא הייתי מתקרבת אליהם בשפיות. כשרשמתי שאני מתביישת בעצמי כי אני לא יודעת איך אני אראה את עצמי למירי יום שני שלא נדבר על זה שאני מתפדחת מ-2 חברות טובות שהבאתי לחוג לפני שבוע שבמקום שאשמש להם דוגמא אחרי 8 שנים שאני אצל מירי אני עושה לעצמי פדיחות הן כל אחת תבוא מחר תרד לפחות שלושה ואני לא רוצה לחשוב כמה אני יעלה. מה עושים? ושתבינו כל השבוע אני מתקשרת כל יום לשתיהן לשאול איך היה מה אכלו אם הן צריכות עזרה ואני בשלי חיה בסרט!!!!!! ואוכלת!!!!
אני מקווה שעד מחר יהיה לי האומץ להגיע ולהתמודד...
בלונדה יקירתי תהליך ההרזיה אינו קל אם היה כל כך קל לא היו שמנמודים בעולמנו לכולנו יש ימים קשים יותר קשים פחות אנו בעיצומו של הקיץ וזה אומר הרבה ארועים, יציאות עם חברים הרבה פירות שהורסים לנו דיאטה ונכון גם ימים קשים כשאנו כל הזמן בתוך המקרר. אך מה לעשות אסור לנו להיתיאש ולהרים ידים זה גל שעובר כמו הוריקן ומשאיר עלינו משקל עודף. לכן יקירתי דוקא בימים אלו חשוב מאד לבא ולהישקל ולהיות עם היד על הדופק אל תוותרי תבואי גם יש עליה של כמה קלוגרמים תמיד יש מחר להתחלה חדשה
בינתיים ביי ביי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|