11/07/2010 20:38
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
לא מכניסים אויבים הביתה ..................................... אמרו הכל לא תמיד קל ולכן כולנו פה ולכן נאסוף עצמנו ונמשיך מחייכים ולמודים קדימה בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 14:32
קרולין Posts: 6651
|
ליאת יקירתי, אכן כן, תיכנון חשוב מאד בתהליך שאנו עוברים ולא רק הגבולות.
אם תהיי שבעה ורגועה גם "תיפלי" פחות על כל מיני שטויות....
מחכה לראותכם ב"ה ברביעי...
נשיקות והמשך שבוע נהדר
קרולין
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 14:21
דרך המלך Posts: 5707
|
ליאת יקרה אני יודעת שתחזרי מהר מאוד לעצמך... שיהיה לך בהצלחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 13:23
שאפתנית Posts: 8392
|
אני שמחה שפתרת את הבעיה בצורה מאוד יצירתית ומועילה. את רואה יקירתי, בסופו של דבר אנחנו יכולות לגבור על הגלידה. רק תזכרי לא להתקרב למקרר בקומה התחתונה. תגידי לבעלך שהגלידה שם ככה שהוא יכול לגשת לבד בלי לבקש ממך "לבקר" את הקופסא. בהצלחה !!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 12:01
dany Posts: 19819
|
ככה אני בשלב התנגדויות.... א. הפריזר לא גדול ועמוק אין איפה להחביא. ב. אין ילדים קטנים. ג. אין שכנים. ד. בעלי סכרתי וגם חמי שחי לידי. ה. נשארתי רק אני השמנמודה הנצחית אפילו שעכשיו אני במשקל שמירה אבל את רואה תמיד יצא השמנמוד החוצה..... אם אזרוק ובעלי פתאם יבקש קצת גלידה כי הוא יכול לאכול דוגמית ואני משאירה דוגמית מהגלידה.... ממש מחלת נפש... יש לי מקרר בקומת תחתונה אולי אפעיל אותו רק בשביל הגלידה????(אני מפעילה אותו שמגיעים הילדים מחו"ל ויש צורך בשני מקררים) את יודעת מה אני הולכת להכניס אותו לחשמל זהו..... תודה נשמה שאפתנית כתב:
דניאלה יקרה, את חייבת להתפטר מהגלידה שנשארה לך. או שתזרקי אותה (וכן שמתי לב שאין לך לב לזרוק) או שתחביאי אותה עמוק עמוק בפריזר ותשכחי ממנה עד לביקור הבא של הילדים. אם יש לך שכנים נחמדים הם תמיד ישמחו להצטנן עם גלידה טובה ביום חם שכזה. תהיי חזקה, אני איתך וסוד קטן גם לי יש גלידה במקרר אבל זה בגלל שיש לי ילדים קטנים בבית וגם בעל שמידי פעם טועם. אני מתגברת בזה שאני אומרת לעצמי שזה שייך להם ולא לי ולכן אני לא נוגעת כי זה לא נעים שאני אחסל להם את החבילה וכשהם ירצו לא יהיה ואני ארגיש רע עם עצמי לכן, מההתחלה אני לא נוגעת. אני יודעת שזה לא שייך לי זה שלהם ואין סיבה שהם יענשו כי אמא שלהם לא יכולה להסתפק במועט אלא לחסל חבילה שלמה. לא נוגעים זה של הילדים!!! תשנני את זה ואת תראי שיהיה לך יותר קל. כפי שהזכרתי לך בגלל שיש לי ילדים קטנים בבית אז יש גם מעט חטיפים שהם אוכלים פעם בשבוע וגם בזה אני לא נוגעת. אני יודעת שזה לא שלי !!! בהצלחה יקירתי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 11:52
שאפתנית Posts: 8392
|
דניאלה יקרה, את חייבת להתפטר מהגלידה שנשארה לך. או שתזרקי אותה (וכן שמתי לב שאין לך לב לזרוק) או שתחביאי אותה עמוק עמוק בפריזר ותשכחי ממנה עד לביקור הבא של הילדים. אם יש לך שכנים נחמדים הם תמיד ישמחו להצטנן עם גלידה טובה ביום חם שכזה. תהיי חזקה, אני איתך וסוד קטן גם לי יש גלידה במקרר אבל זה בגלל שיש לי ילדים קטנים בבית וגם בעל שמידי פעם טועם. אני מתגברת בזה שאני אומרת לעצמי שזה שייך להם ולא לי ולכן אני לא נוגעת כי זה לא נעים שאני אחסל להם את החבילה וכשהם ירצו לא יהיה ואני ארגיש רע עם עצמי לכן, מההתחלה אני לא נוגעת. אני יודעת שזה לא שייך לי זה שלהם ואין סיבה שהם יענשו כי אמא שלהם לא יכולה להסתפק במועט אלא לחסל חבילה שלמה. לא נוגעים זה של הילדים!!! תשנני את זה ואת תראי שיהיה לך יותר קל. כפי שהזכרתי לך בגלל שיש לי ילדים קטנים בבית אז יש גם מעט חטיפים שהם אוכלים פעם בשבוע וגם בזה אני לא נוגעת. אני יודעת שזה לא שלי !!! בהצלחה יקירתי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 11:42
dany Posts: 19819
|
עשיתי את הטעות הזו השבוע!!! אירחתי את הילדים שלי אתמול לארוחת צהריים נו..... צריך קינוחים לא???? וקניתי גלידה וישמור השם גלידה זו המחלה שלי עוד יותר מלחם..... אסון טבע ואני אומרת לבעלי אולי לא צריך.... כי הם יאכלו מעט ואני אנא אני באה???? והוא סכרתי.... לא חשוב אני אוכל קצת.... ואני השטן יושב לו על כתפי... תקני תקני.... אז קניתי.... נו.... הם אכלו אולי כוס או שתיים רק שני הקטנטנים... הגדולים כבר היו מאובסים מהיתר... את העוגיות העמסתי על הבנות אבל גלידה איך אפשר??? אז חברלך.... מה אספר הגלידה ממש שוכנת לה בנעימות בבטני.... ויש עוד המון והלב לא נותן לזרוק ואין למי לתת מה לעשות ממש לא רוצה לגור השבוע בגלידה ..... help מיכל שרון כתב:
לכל התומכות באוייב מחוץ ובית אני רוצה להגיד משהו... אני מודה ומתוודה שאני כבר 3 חודשים מנסה מאוד להיגמל ממתוק.. יש שבועות שהולך לי ויש כאלו שלא. לפעמים אני מתאפקת ולפעמים נופלת. אבל יש דבר אחד שאני לא עושה והוא אסור בתכלית האיסור וזה להכניס אויבים הביתה!!! אם אני ממש בקריזה למתוק ויש לי חשקים היסטריים אני צריכה להתלבש וללכת לפיצוציה הרחוקה או למכולת הקרובה או להיכנס לאוטו (שרוב הזמן אצל גיתי) ככה שממש בהקשר להרצאה על הדחפים של מירי.. אין לי ברירה אלא להתגבר, כי יותר משאני שמנמודה אמיתית אני גם עצלנית לא קטנה כשזה מגיע לאוכל.. ולכן יקרות שלי, אל תפחדו להיכנע למתוק, רק לא בטריטוריה שלכן... מנסיון זה הכי עוזר לנטרל את כמויות המתוק השבועיות ולצמצם אותן. שיהיה אחלה שבוע
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 10:42
מיכל שרון Posts: 1318
|
לכל התומכות באוייב מחוץ ובית אני רוצה להגיד משהו... אני מודה ומתוודה שאני כבר 3 חודשים מנסה מאוד להיגמל ממתוק.. יש שבועות שהולך לי ויש כאלו שלא. לפעמים אני מתאפקת ולפעמים נופלת. אבל יש דבר אחד שאני לא עושה והוא אסור בתכלית האיסור וזה להכניס אויבים הביתה!!! אם אני ממש בקריזה למתוק ויש לי חשקים היסטריים אני צריכה להתלבש וללכת לפיצוציה הרחוקה או למכולת הקרובה או להיכנס לאוטו (שרוב הזמן אצל גיתי) ככה שממש בהקשר להרצאה על הדחפים של מירי.. אין לי ברירה אלא להתגבר, כי יותר משאני שמנמודה אמיתית אני גם עצלנית לא קטנה כשזה מגיע לאוכל.. ולכן יקרות שלי, אל תפחדו להיכנע למתוק, רק לא בטריטוריה שלכן... מנסיון זה הכי עוזר לנטרל את כמויות המתוק השבועיות ולצמצם אותן. שיהיה אחלה שבוע
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 09:51
נינוש Posts: 1442
|
ליאת ויוני, בהצלחה, אין עוד הרבה רק עד יום רביעי, אחרי שתראי תוצאות, זה ירוץ.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 09:48
אשירה Posts: 4292
|
ןשכחתי לאחל לך המון הצלחה בהמשך
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 09:43
nikname Posts: 230
|
בוקר טוב. מסכימה בהחלט. למה להכניס אויבים הביתה? עדיף לקבוע עובדות בשטח. אין וזהו. עשיתי זאת במשך חודשיים ועבד נפלא. השבת הכנסתי עוגת שוקולד הביתה וזאת היתה פשוט טעות!! מי את חושבת הראשון שאכל ממנה? פשוט חייבים לדעת איפה אנחנו חלשים ולהזהר ממוקשים אלו. אני ממש כועסת על עצמי שנכנעתי לעוגה. מאידך זה לקח עבורי להמשך. כנראה שלומדים הכי טוב בדרך הקשה.
שיהיה שבוע נפלא
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 09:14
אשירה Posts: 4292
|
בוקר טוב ליאת יקרה אפרופו "למה היא נמצאת במקרר?" זאת בעצם שאלת השאלות ובדיוק היה לי קטע בנושא.
בני השתחרר מהצבא בסוף שבוע זה לאחר שרות של שש שנים. כשהוא היה בא לחופשות סוף שבוע הייתי דואגת שיהיה משהו מתוק בבית כדי לפנקו.
פתאום עכשיו כשהוא חזר הבייתה נכנסתי ללחץ איך לנהוג בקשר ל"מתוקים" ול"פינוק" כי הוא רגיל שכשהוא בבית יש משהו מתוק. חשבתי על שיחה אתו ולהסביר לו את הקשיים שלי ושזה לא טוב שיש בבית פיתויים.
לאחר לבטים רבים עזרה לי חברה טובה ושאלה אותי את השאלה הפשוטה "למה בעצם להכניס אויבים הביתה?" לא לדבר הרבה רק לקבוע עובדות בשטח ואז נרגעתי כי גם בשבילו זה יהיה רק לטובה. אוכל בריא ומזין ולא ממתקים וחטאים למיניהם.
אין דרך אחרת, קשה להיות כל הזמן במלחמה עם עצמנו ואם הפיתויים לא נמצאים בבית זה עוזר לנו לעשות קצת סדר בראש.
-- אשירה
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 08:55
שאפתנית Posts: 8392
|
שלום ליאת של יוני, קשה לעמוד בפיתויים ובמיוחד בסוף שבוע כשאנחנו מוקפים בחברים, משפחה והרבה אוכל. כולנו מכירים את ההרגשה הזו שצריך להתמודד עם המצבים האלה שחוזרים על עצמם כל שבוע ולכן עם הזמן יותר קל וצוברים ניסיון ומצליחים להתמודד יותר בקלות וגם הסביבה לומדת להכיר אותנו במצב החדש שלנו, יותר נחושים וחזקים ולאט לאט ההצעות להתכבד ולאכול מפסיקות לזרום אלינו. תשתדלי להקדיש זמן לארוחת הצהריים שלך כי זה חשוב. זה כייף להנות מהאוכל עד שסוף סוף מגיע הזמן להכניס משהו לפה כדאי שנהנה מזה. גם אני מקווה להמשיך את הדיאטה השבוע כמו שצריך ומאחלת לך הרבה הצלחה. שאפתנית
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2010 07:55
ליאת של יוני Posts: 189
|
כשעיניי נוגעות בגלידה הגבולות נפרצים. אני שואלת את עצמי "אבל למה היא נמצאת במקרר?!" ועונה: "כמובן שאנחנו עדיין מתפנקים על האוכל ולא יודעים לצ'פר את עצמנו בדברים אחרים." אומנם אתמול בדרך לגינה ניסו החברים לכבד ב"אפרופו" אבל נזכרתי שאפרופו אני בדיאטה. ואם אני מתחילה אני לא מפסיקה בזלילה אז לא התחלתי והעדפתי להתמקד בתשומת לב לשיר ונדנודה בנדנדה. נכון, היו 3 עוגיות בשישי וזאת כי לא הקדשתי זמן לאכול ארוחת צהריים ממלאת, אבל מטעויות לומדים. בקיצור, אוגרת כוחות לדיאטה במהלך השבוע ולא רק גבולות אלא גם תכנון הוא עוד דבר שיוסיף ויעזור. המשך הצלחה לכולם ושבוע טוב!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|