07/07/2010 17:58
בלונדה.... Posts: 3603
|
כל הכבוד לכם מיכל וגיתי יישר כח.... הלוואי וזה יעזור וייתן כח לאנשים היקרים האלה...
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/07/2010 10:36
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
גיתי ברוך בואך אלינו לאתר
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 11:38
dany Posts: 19819
|
קודם כל סוף סוף יש פנים לגיתי הידוע כאן מאד.... ברוך בואך!!!! מיכלי ריגשת אותי עד מאד בתיאורך הנפלא את חלקך במסע הכל כך מיוחד הזה... מי יתן ומסע זה יביא באמת את הבן אל הוריו למען יתאחדו ... אמן אך דבר נוסף שמאד שימח אותי הוא שבאמת חווית חוויה של , של סולידריות, של תחושה ששייכים לעם אחד עם דגל אחד ועם כיוון אחד.. חוויה שהיא היום נדירה ויוצאת דופן... כמי כגדלה כאן בשנות החמישים בשעה שסולידריות לא היתה מילה גסה... אני באמת שמחה ומאד עצובה... שאנחנו יכולים להתאחד רק בשעה כל כך קשה של כאב... ושצריך להיות אירוע כל כך עצוב וקשה על מנת שנתאחד.... מקווה שיבואו ימים אחרים שבהם הסיבות לצאת מהאדישות וכל אחד מבועתו האישית יהיו סיבות של שמחה ואושר ולא צער...
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 10:16
רבקה Posts: 8411
|
הזוג המופלא כל הכבוד לכם על יוזמתכם בתקווה שאתם וכולנו יחד נצליח להחזירו הביתה לחיק משפחתו. גיתי ברוך הצטרפותך לפורום התקבלת בברכה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 09:56
מיכל שרון Posts: 1318
|
ברוך הבא כפרה שלי... אני ממש שמחה שהצטרפת חתיך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 09:53
gity1 Posts: 28
|
היה באמת מרגש ומדהים , כמו שמירי אמרה אנשים זה כח וכמות כזאת של אנשים זה המןו כח למשפחת שליט שצריכה אותו להמשך המאבק. והיה רגע אחד שמיצה את כל הצעדה הזאת זה שהגענו לקפלן פינת אבן גבירול (בית העיתונאים איפה שהחוגים של יום ב' וד') והסתכלתי אחרתי ראיתי המון עצום של אנשים עד הקרייה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 07:34
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
כול הכבוד מיכל וגיתי יישר כוח מרגש לקרוא אותך תודה על שיתופך אך זהו מחזה מרגש שאין כמותו אנו פגשנו בהם ביציאה מנתניה ביום שישי לכיוון שפיים אומנם עשינו זאת איתם ברכב בגלל הרגל אך לראותם היה לא קל ומי יתן והצעדה תצליח במשימתה וגלעד יחזור הביתה
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2010 01:06
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
מיכלי וגיתי יקרים כל הכבוד. היגעתם נירגשים ותודה ששיתפתם אותנו.אמן שזה יעזורוהילד היקר גלעד יחזור הבייתה בשלום. תמשיכו להיות נשים כל כך טובים ומיוחדים גאה בכם מאד ואוהבת מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/07/2010 18:54
מיכל שרון Posts: 1318
|
אני אתחיל מהסוף - חזרתי מחוממת לאללה, די מותשת, לא תופסת איך אביבה ונועם והמלווים עושים את זה כבר 9 ימים ברצף ובעיקר נרגשת.
יצאנו ברבע לשבע מהבית, להשאיר את הרכב ליד הכיכר ומשם נסענו לגלילות, בסינמה סיטי לא ראו כזו כמות של רכבים בשעה 7 בבוקר מעולם!!! איזה מדהים זה היה לראות את החניה מתמלאת שם, כבר בשעה 7:15 היה טור של צועדים מהסינמה סיטי לצומת גלילות עצמה לתחילת הצעדה, כולם בחולצות לבנות, דגלים, שלטים והרבה אנרגיות טובות ומחממות את הלב והנפש. כמה כח היה שם בטור הזה...
צעדנו במה שהתחיל כיום נעים ונטול שמש ובמהרה הפך לקופח, לח ומהביל, הזיעה הרטיבה את החולצות אבל כולם צועדים עם המון אהבה למשפחת שליט, מדי פעם קוראים קריאות, מוחאים כפיים.. ומי לא היה שם? בחור עם שיתוק בכל גופו מובל ע"י קרוב משפחה ומנענע בראשו, אמהות עם עגלות עם תינוקות רכים בשנים, רוכבי אופניים מהפארק, משפחות שלמות על ילדיהן, סבים וסבתות, נערים ונערות שהרגע יצאו לחופשת הקיץ הארוכה, סטודנטים, ועדי עובדים.. היה פשוט מרגש.. כולם הולכים בשמש, נחיל אדם סולידרי ... ובדרך בתחנות האוטובוסים מתנדבים מחלקים מים וסרטים למי ששכח.
אני כל כך נרגשת כשאני כותבת לכם.. כי היום במדינה שלנו זה ממש לא מובן מאליו שמישהו יצביע ברגליים ובמעשה ויהיה אקטיבי למען משהו, היום זה כבר כל כך מובן מאליו להיות אדישים ומנוכרים ואטומים... וגם אני כזו, כולנו קצת כאלה... אבל הבוקר, שבוע לפני בחינת המועצה, כל דקה של לימודים מקודשת לי.. אבל החלטתי לעצור הכל כי יש דברים שהם יותר חשובים מהיומיום הקטן והפשוט שלי. כי לא יכולתי שלא לצעוד היום, כי אני רוצה להיות פה אמא יום אחד, כאן בישראל ולא בשום מקום אחר... כי יש גבול אדום שאני שמה לעצמי, גבול לאדישות שלי, גבול לציניות שאני יכולה להפגין כלפי "המצב".. אז הלכתי היום. אני לא זוכרת שהלכתי ככה למען משהו מאז ימיי בתנועת הנוער, אז בימים התמימים שלפני הגיוס.. וממש התגעגעתי לתמימות הילדותית שהיתה בי אז, כשגם אני הנפתי שלטים ויצאתי לכל ההפגנות שהפגינו והבעתי דעה על כל דבר ועניין והחלטתי להיות מעורבת. התגעגעתי לאמונה שהיתה לי אז שאפשר באמת לשנות... אז אני לא יודעת אם זה יעזור בסופו של דבר, הלחץ הציבורי, אם זה תורם או לא למו"מ מול החמאס... אבל כמו שמירי אמרה היום - אם זה נותן כח למשפחת שליט היקרה לעבור את הימים האלה כשמלאו 4 שנים לשבי של גלעד אז בשבילם אני אצעד. כי אפילו שזו קלישאה צריך להודות על האמת - זה היה יכול להיות הילד של כל אחד מאיתנו, האח, הבעל, החבר.. אז אני חייבת לצעוד, אפילו אם רק נתתי מעצמי 4 שעות לעניין.. לפחות הרווחתי את השבועות הקרובים שלי שוב על הספה, מול החדשות עם התגובות הציניות. edited by מיכל שרון on 7/5/2010
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|