21/05/2015 11:27
dany
Posts: 19819
|
יולי יקירה מכירה את ההרגשה היטב גם אני חווה בימים אלו את החוויה הזאת ביתי שלא חיה בארץ(ומצואלה) שלא ראיתי אותה שנה וחצי. ואליה הצטרפו שני בניה הגדולים שלומדים בארהב ואותם כבר לא ראיתי חמש שנים, פעם אחרונה היו נערים ועתה הנם גברים. התרגשות והצפה לא נורמלית............ היו אצלי כשבוע ועכשיו מתארחים אצל בני משפחה אחרים.......... ההצפה היא גדולה מאד, ואנחנו יודעים לפתור הצפה עם אוכל. החלטתי מראש שאני לא נותנת לרגש להכתיב לי את הבטן. יש לי השגים אדירים השנה . ירדתי 22 קילו ואני נמצאת היום במשקל טוב ואני מרוצה......... ביתי ונכדי הגיעו ובסוף החודש יסעו ושוב איני יודעת מתי ניפגש........ יהיה חבל מאד שעד שתיסע אצבור לי שוב כמה קילוגרמים מיותרים. הרי אני צריכה להמשיך לחיות עם עצמי......... אז אני כל הזמן בולמת ואומרת חכי רגע , שימי לב מה את עושה, תביני למה את עושה זאת. וחבל חבל מאד שהאוכל יקלקל לי........ מקווה שקצת עזרתי. בהצלחה
יולי כתב:
בוקר טוב רציתי לשתף אותכם במה שקורה לי. אתמול הבן שלי בא לביקור של שבוע משויץ אחרי 8 חודשים שלא התראנו. אני כבר כמה ימים בהתרגשות ולחץ כל המחסומים נפרצו ואני לא מפסיקה לאכול ובטרוף כאילו אין מחר. אני מתקשה להפסיק ומרגישה פשוט נורא. רגשית קשה לי להתמודד. ולשמור על השיגרה התוצאה מפחידה אותי ולא יודעת איך לחזור למיטב.
|