31/12/2014 05:14
dany
Posts: 19819
|
מה שלום הזעטוט?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/12/2014 22:59
אייריס
Posts: 3744
|
פוסט מרגש מאוד. מאחלת לכם בריאות ובמהרה. ולך שלולית יקרה המון בהצלחה וכל הכבוד שנזכרת בך ולא וויתרת עלייך. מאמינה בכרטיס הזהב בקבוצה בתמיכה ובמירי היקרה והאהובה. בשורות טובות וקדימה ביחד נצליח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/12/2014 15:18
נחושה
Posts: 6982
|
ברוכה השבה הביתה ויופי ששיתפת
איחולי החלמה מהירה וטובה לבנך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 18:52
קרולין
Posts: 6651
|
הי שלולית יקרה 
ברוך שובך
בריאות שלמה לבנך היקר .
כיף שחזרת..... ב ה צ ל ח ה רבה בהמשך ה ת ה ל י ך......
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 12:37
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
שלולית יקרה איזה כף שחזרת לכתוב לנו בפורום
הכתיבה שלך נפלאה....מצטערת מאד לשמע על בריאותו של בנך....
מקוה שעכשיו מצבו הוטב ותגיעי הערב..
לצערי כולם חולים עכשיו ומדביקים.....
חיבוק ענק אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 08:17
1103
Posts: 5022
|
שלולית יקרה
החלמה מהירה ובריאות טובה לבנך.חזקי ואמצי.
את נמצאת במסגרת תומכת ההצלחה עוד תגיע.
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 07:40
dany
Posts: 19819
|
החלמה לילד והצלחה לך בתהליך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 01:47
EFF
Posts: 6396
|
ברוך שובך שלולית..החלמה מהירה לבנך..שמרי עליו ועל עצמך..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2014 01:43
שלולית
Posts: 32
|
השעה אחת ושלושים לפנות בוקר, כואבת לי הבטן, דוקא לא מחמת רעב אלא כי בני יקירי בכורי חולה בדלקת ריאות והוחמר מצבו ושינה נידרת מעיני. זה כבר בדיוק שבוע שחלה בשפעת ומשישי הידרדר לדלקת ריאות והיום כבר נשלחנו למוקד, ואני רק כעת בשעת לילה מאוחרת מדברת עם עצמי ....בודקת איך הייתי ומה עשיתי ונזכרת שמירי הייתה עימי כל השבוע, אפילו היום בבית המרקחת בקנותי לו תרופות קניתי את השמן ארניקה שמירי המליצה, ולפני שהלך לישון מרחתי לו על החזה, נזכרתי באבי ז"ל שהיה מספר כי אימו הייתה עושה לו כך כשהיה חולה בגריפה (כך קראו לשפעת פעם) ורק אז כשנזכרתי במירי נזכרתי בי, איך הייתי השבוע ואיך שרדתי את הסופגניות??? למזלי לא הכי מתה על סופגניות אבל...בהדלקת הנר היחידה שהייתי בה גיליתי כמה אפשר לאכול יפה ומבלי לגעת בסופגנייה. ובכל זאת יחסית הראיתי השתדלות, רציתי להשקיע יותר השבוע היות ואני בחופשת חנוכה אך לצערי הטיפול בילד מנע ממני את התכניות לגמרי - כן כן תירוצים ועוד על חשבון ילדי החולה שהרי מסביב יהום הסער ואני חותכת סלט - והיכן הסלט שלי??? והיכן איזו היא גיבורה הכובשת את ייצרה??? והיכן הדיאלוג הפנימי?... עוד לא שם אבל לפחות בהיותי בקבוצה אני קצת מצליחה להחזיק את עצמי. מעמד השקילה בכל זאת עומד מולי ואני כל בוקר קמה בהבטחה, שלעיתים נעלמת כבר בצהרים..ושלא לדבר על מה קורה בערב. גיליתי שבעקבות ההבטחה אני לא נוגעת באוכל עד 17:00 ודווקא אז מתחילה לאכול, ומכל והתפלאתי על עצמי שהרי אני יודעת את חוק הפחמימות אז מה קרה לי? ועם כל זאת מרגישה בטוחה , מרגישה ויודעת שאצליח, עוד שבוע ואולי עוד אחד אבל גם מים עושים חור בסלע. ויודעת שההתחייבות הפעם לכרטיס הזבה תובילנו לאוצר אליו אני כמהה - אני ארזה. סיימתי לצפות ב VOD של החדשות בערוץ 10 עם מירי והרגשתי כל כך בטוחה ושנאי נמצאת אצל האישה שמעבר להכל אוהבת אנשים , ולי כרגע זה הכי חשוב. ואיך אומרים? האהבה תנצח, מירי יקרה , אני יודעת שבזכות אהבתך אלי - אנצח. כמה כיף לחזור לקבוע, למקום היחיד שנאי בו חושבת לא רק דיאטה אלא על עצמי, על חיי ומשפחתי על כל הנושא הזה שנקרא אורח חיים בריא על כל צבעיו. ואין כמו חנוכה להודות על האור בקצה המנהרה או בעצם על האור ששוטף את חיי בשמחה ובידיעה שאני יכולה , שמירי היא הלפיד המאיר דרכי ואני אמשיך אותו, עוד מעט... חג שמייייח, שלולית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|