02/12/2014 17:23
אייריס Posts: 3744
|
טוב שהבן לקח את העוגה הבייתה. אויבים לא רצויים שישארו מחוץ לדלת. אז נהנית ואין מה לעשות לרוב אנחנו מתפתים למתוקים ובמיוחד שאי אפשר לעמוד בפניהן אז לא קרה אסון מאמינה שאחרי הספורט הכל התקזז לך והעיקר שנהנית . המשך ערב טוב לכולם
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/12/2014 07:50
dany Posts: 19819
|
נפלא שיש לנו תמיד יום חדש לחזור ל"מוטב" ולאפס את עצמנו............
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2014 20:41
חיוך מהלב Posts: 1125
|
שבוע חדש. אמש התאפקתי לגבי בצקים ואכלתי בארוע רק סלטים, אולם התיבול שלהם היה "לא לפי הכללים"!!! כשהגיע שלב העוגות, (כולן עוגות ביתיות של "אלופות באפיה") לא התאפקתי. אמנם טעמתי מכל דבר קצת, אך גם קצת מכל דבר מתאסף ל"קצת הרבה". בקיצור אח"צ יצאתי לצעדה נמרצת לא ויתרתי לעצמי, וכך הגיע הערב ותודה לאל, גם איתו סוף לאכילה. את היום (יום ראשון של שבוע חדש) התחלתי כראוי ואני כמובן משתדלת מאד. נושא הספורט הוא חלק מה-ד.נ.א. שלי ואני מבינה שאין לי דרך אחרת, אך נושא אכילה בריאה ונכונה חשוב בדיוק כמוהו. אני מקווה שהתוצאות תגענה בזמן הנכון, וכל יום אני עושה את המיטב שאני יכולה. מאחלת לכולנו המשך שבוע בשליטה ובשפיות, וגם לא להלקות את עצמנו אם חרגנו.... לשירי 2 שאופה כל שבוע כל הכבוד לך אם את יכולה ל"אכול במידה" מהעוגות שלך שלבטח מצוינות, אצלי זה לא היה קורה. אך העוגה שנשארה - "איזה כיף" בני לקח אותה בקופסה לחלק לח'ברה שלו בעבודה וכך לא נשארתי עם אוייבים בבית !!!!
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2014 19:19
אייריס Posts: 3744
|
איך עבר האירוע?
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/11/2014 18:47
EFF Posts: 6396
|
גם אני מזדהה..אני אופה כשצריך וכשיש מי שיאכל...בשיגרה אין אצלנו עוגות וגם אם יש כזו - זו לא החולשה שלי ואני חיה בשלום עם המצאותה בבית...אבל כמו שמירי אומרת, כל סוג של שליטה הוא מבורך.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/11/2014 13:43
שירי 2 Posts: 5
|
אני כל כך מיזדהה איתך, אני אופה מהשורה הריאשונה וכל שבת מפנקת את בני המשפחה בעוגה מיוחדת במינה, כל פעם אני מכינה לפי בקשה של התורן במשפחה ובהחלט אני נלחצת כל פעם בזמן ההגשה שלא אתפתה יתר על המידה אך החלטתי להיות חזקה ולהלחם במשקל בגבורה, אני מתכננת מראש כמה אתיר לעצמי ובמקום מה, וכך אני עוברת שבת ללא נקיפות מצפון ואשמה. בהצלחה רבה ושבת שלום.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/11/2014 13:25
חיוך מהלב Posts: 1125
|
מירי היקרה, העידוד שלך נוסך בי בטחון שאעבור בשלום את השבת. תודה לאל כבר סיימתי להכין את העוגות שהתחייבתי להכין. הן תגענה ליעדן מחר מוקדם בבוקר אך אני איני מתכוונת לאכול בארוע הזה כלל ולשמור על הכללים עד כמה שאפשר. "פעם בשנה" כשיש מקום וצורך אני אופה רק 2 עוגות שבהן אני מומחית אך גם זה לוקח ממני המון אנרגיה וזמן יחסית כי אני לא עושה על בסיס קבוע. תודה לאל, לאט לאט אני חוזרת לשעון הביולוגי שלנו, זה לא פשוט לגוף, וגם לאחר כ-4 ימים או יותר יש ריקושטים. אבל אני מאד נחושה בדעתי לצלוח בשלום את הארוע מחר, וכמובן בימים הבאים, לשמור עד כמה שאפשר. מה שקרה קרה, ואני בהחלט מודעת ולא אקח ללב כי באמת הרגשתי שהגוף שלי לא יכול היה אחרת. כיון שאני קשובה מאד לצרכי הגוף שלי (גם כן אסרטיביות) ויודעת שמקרה כמו שקרה לי לא ארע כבר המון חודשים וכנראה היתה סיבה שאיני תמיד מבינה, וגם יש לי בעיות עם בלוטת התריס שלי, כנראה שצריך גם להרפות לעיתים ולא ללחוץ בלי סוף. ובנימה אופטימית זו מאחלת לכולנו שבת ברוכה ובעיקר נעימה והרמונית מכל הכיוונים. תודה לכן כולן על העידוד והתמיכה. מה הייתי עושה בלעדיכן?.אהבה
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/11/2014 06:58
dany Posts: 19819
|
חיוך יקרה, אני ממש מעריכה את התמודדות שלך. מביאה תמיד דוגמאות כל כך חיות ואמיתיות. כל הכבוד. ובסופו של יום כולנו פה רק בני אדם, אי אפשר תמיד תמיד להיות "צדיקים". שתהיינה לך תמיד סיבות לשמוח, שבת שלום
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/11/2014 22:23
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה תודה ששיתפת...כל הכבוד על החברות...אבל עוגות אני לא מכינה. מקסימום קונה ארוז ומביאה.....כל תהליך של שליטה מבורך.... שתהיה לך שבת נפלאה ובשליטה , תהני אוהבת מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/11/2014 15:33
חיוך מהלב Posts: 1125
|
לא, לא התכוונתי רק לתהליך הדיאטה שאצלי הוא אורח חיים. לעיתים, אנו זקוקים/ות לתזכורת. למשל השבוע מירי דיברה על איך להתנהג באסרטיביות לא באגרסיביות. ובכן, אני מודה שלעיתים יש לי פיוז קצר ואני הייתי מתפרצת כשאני מתוסכלת או נעלבת ואח"כ ראיתי שהתגובה שלי היתה מוגזמת גם אם צדקתי במאה אחוזים. כן, לעיתים הבן זוג חוזר הביתה עצבני וצעקני והכי טוב לשתוק כשהוא צועק, כך סיפרה מירי. לשמחתי אצל בעלי זה לא קרה כמעט אף פעם, אולם יש לזכור שיש לפנינו אדם ש"עבר משהו" והוא טעון, וכדאי שאנו לא נהיה כאלה. הכי טוב באמת לשתוק, אולם כשהרוחות נרגעות אפשר לומר : "היה לי קשה מאד ולא נעים" באסרטיביות. את זה למדתי בחיים שלי כבר מזמן, אך תזכורת תמיד מעוררת דברים ותובנות. כך גם בעניין של הערות בנושא המשקל לכל כיוון. כן, השבוע החלטתי להוסיף עוד סוג של התעמלות לחיי, כי אני הרי מנסה לשמור על המפרקים שלי לעתיד לבוא, ולכן הספורט שלי במכון הכושר ובהליכות די מעמיס עליהם .... ביום שאני לא עושה ספורט רגיל אוכל לשחות. החלטתי להירשם לבריכה מקורה שוב, אחרי שנים שלא עשיתי זאת. נראה לי נכון בשלב הזה של חיי. וכן, זה גם מרענן בתנאי שאעשה את הספורט הזה, לפני ארוחה כי הוא גורם לי רעב ועלי להיות זהירה. היום הכנתי עוגה אחת מתוך שתיים שאכין עבור חברתי/שכנתי לקראת "שבת חתן" שהיא חוגגת. מחר אכין את השניה. יש לי וידוי קטן. אתמול לא הרגשתי טוב (הייתי מאד עייפה - עדיין הג'טלג) ולא ישנתי כל הלילה. הייתי מאד עסוקה אבל לצערי הייתי במצב של כמעט בולמוס אכילה. כיון שאיני אוכלת שום דבר מלוח איני יכולה לומר שאכלתי מכל הבא ליד אבל בכמויות הפרזתי כהוגן. וגם לשמחתי אין לי אוייבים בבית. גם הייתי בחוץ ואז קל יותר לעשות דברים שאח"כ מצטערים עליהם. אבל נתתי לעצמי ולא נלחמתי בציפורניים במצב שנוצר כי הרגשתי בגוף שאני עוברת משהו. כשהגיע ערב וסיכמתי לעצמי את כל הקלוריות לא כעסתי וגם לא הלקיתי את עצמי. היום תודה לאל חזרתי לשפיות מלאה ואני שומרת מאד מאד על מה שנכנס לגופי. למה זה קרה? אני באמת לא ממש מבינה אבל כשזה קורה אחת לחצי שנה או יותר ואין לי הסבר הגיוני זה לא נורא ולמחרת אני ממש בסדר. נכון, תהיינה תוצאות אבל "מה שעולה מהר גם ירד מהר" במקרה הזה, בטוחני שכך יקרה. אז עלי להיות מדודה מאד לקראת הארוע אצל חברתי השבת, וכיון שאני מתכוונת לעזור לה לא יהיה לי זמן להאביס את עצמי בכל המאכלים הנפלאים שהכינו חברות כמוני וכמובן גם היא לקראת "שבת חתן". אני מאמינה שאצלח בשלום את הסופשבוע הזה בצורה מכובדת. מאחלת לכולנו להצליח בסופשבוע זה לשמור על מאזן נכון של אכילה בריאה !!! תאמינו לי המתכונים של מירי הם נפלאים ואני בהחלט מכינה לכל משפחתי שאינה יודעת מהיכן הם באים. העיקר טעים ובריא. מה עוד צריך???
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|