04/08/2014 14:08
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה
בימים אלה, שלא קל לנו,
המסגרת שומרת לנו על השיגרה והשפיות.
מחכה לך באהבה עם הרצאה חזקה....
אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/08/2014 14:04
אתי
Posts: 19
|
זה באמת קשה לשמור על מורל וגם דיאטה תהיה חזקה ואופטימית ו בעזרת ה" החילים יחזרו מהר הבייתה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/08/2014 15:13
אייריס
Posts: 3744
|
כמו שכתבתי בפוסט הקודם שלי מחכה לכולם כאן וברור שכואב לכולנו ומחכה שייגמר ללא כל אבידות. בעלי נמצא בצאלים הולך ובא אומנם לא בעזה אבל עדיין מפחיד. הילדים הגדולים גם עושה משמרות מסביב לשעון אין יום ולילה רגילים. מקווה ייגמר ונדבר על דברים אחרים וטובים יותר. שבת שקטה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2014 14:13
קטי
Posts: 123
|
אני מרגישה כמוך מזדהה איתך נקווה ב״ה שהחיילים יחזרו לשלום ולא נדע עוד אבדות בנפש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/07/2014 11:59
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני מודה שמוזר לי. כי עברו כבר כ-23 ימים. בהתחלה היו 100% כוחות נפש לי וגם לאחרות ואחרים בטוחני. אך המערכה נמשכת וזה כבר לא כל כך קל לשמור על השפיות באוכל כל הזמן למרות הרצון הגדול להמשיך "כרגיל". הרי שום דבר אינו כ"רגיל" בימים כאלה ולכן הקושי הולך ונהיה גדול יותר. הרי אני לא לבד בדאגה המתמדת ובכוחות שאני מגייסת מידי יום כדי להיאחז בשיגרה בכל כוחותי לחייך לאנשים ולהיות אופטימית. בטח שאני עושה את זה אבל לומר שקל לי יותר? ממש לא. ואני מוכנה בהחלט לומר את הדברים בגלוי מאד. אם מישהי מרגישה כמוני, ולא משנה מאיזו סיבה ש"תקום" ותגיד כי זו לא בושה.
לא מדובר באיזה מבצע של שבוע למשל, אנו נמצאים במלחמה ולא רק הלוחמים ומי שדואג בבית סובלים, מכולנו המלחמה גובה מחיר כזה או אחר בנפש. למה לא לשתף??? בטח שאני משננת לעצמי שאיני יכולה להשמין דוקא עכשיו ויש לי סיבות למכביר למה איני יכולה להשמין, אך לעיתים כשהמתח עולה ומונים את הנפגעים שלנו בשעות אח"צ או שאני "בקריזה" של נקיון באזור כזה או אחר בבית או לעיתים הגוף ממש מבקש ואני מרגישה בכך שרוצה פחמימות לא להרגעה אבל זה מרגיש שהפחמימות נותנות כוח וגם אם זו הרגשה מזוייפת כך אני מרגישה. משתדלת להתעסק בדברים חיוביים לעשות כל מיני דברים בבית שלא הגעתי אליהם ועכשיו אני מדקדקת ועושה, מנפה בגדים למסירה, עוסקת בקריאה, כשאפשרי, מנקה כל מיני פינות ומגרות שלא הגעתי אליהן קודם לכן אבל כן מודה שלא קל לי והלואי שיסתיים הסיוט הזה ויהיו לנו ימים נורמליים ובלי שום דבר חריג רק שיגרה מבורכת. ובנימה אופטימית זו מחזקת את כולנו שנראה את כולם חוזרים שלמים בגופים ובנפשם הביתה בשלום אמן
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|