07/07/2014 12:02
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני מסכימה איתך איירס היקרה, בהחלט זה כך. יש חבל דק שעליו מהלכים עם ילדים אבל אם אין ברירה וילדים משמינים רצוי מאד להגיע למסגרת וללמוד לאכול נכון ובריא. זה בית ספר לחיים אצל מירי.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2014 19:41
אייריס
Posts: 3744
|
מצד אחד יש מודעות יותר לילדים ולאורח חיים בריא ומצד שני מטריפים אותנו ואותם בפרסומות וג'אנק פוד בכל מקום. ולמי שאצל מירי במיוחד הילדים שבאים ולומדים כיצד להתנהג עם אוכל יש להם הרבה מזל כי הם מקבלים המון מידע וכוח לשנים הבאות והחשובות בחייהם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2014 19:37
אייריס
Posts: 3744
|
אני לא קראתי אבל ממה שאני מבינה בטוח שהדיאטנית הזו רזה ולא יודעת איך ילד שמן מרגיש. אולי אני טועה לא מכירה אותה כלל ובכל אופן ילד שמן והרגלי אכילה מטןרפים זה ממש לא בריא לגדול כך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/07/2014 15:49
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
קראתי היום בזמנים בריאים של ידיעות הכתבה של אבישג לבקוביץ ולא האמנתי למה שראיתי. קראתי שוב ושוב ולא הבינותי בכלל. נכון שחשוב לילד לקבל דימוי גוף נכון, לגדול בסביבה בריאה ולקדם את הבריאות אבל דוקא מדיאטנית שמטפלת בהתנהגויות אכילה לא הבינותי מה היא רוצה להגיד. "דיאטה ונסיונות לשלוט באכילה של הילד/ה ודרכה במשקלו מהווים פגיעה באוטונומיה של הילד ובאוטוריטה שלו על גופו". האם לתת לילד להשמין זה יותר נכון? גם אני "הייתי שם כילדה". העירו לי על משקלי על מה שאני אוכלת ואכלתי בסתר אבל אם אי אפשר, למרות האהבה והקבלה שלנו של הילד, אז אין ברירה וצריך מסגרת שבה לומדת כל המשפחה לעבור לאוכל בריא גם אם יש אחים אחרים בבית שהם רזים, ממקום חיובי, וזה גם אם ההורה אינו מהווה ממש דוגמה חיה לאיך לאכול נכון, אפשר ללמוד את זה. זה מה שעושים אצלך מירי. בקיצור הכתבה הותירה אותי במבוי סתום כיצד לנהוג, מחד הרגישות שצריך עבור הילדים המשמינים על מנת שיהיה להם דימוי גוף נכון, (מודעות כזו לא היתה כשהייתי צעירה), מה הפלא שהפכתי לאישה שמנה, שכל החיים הייתי אקורדיון? שאכלתי בסתר כאילו רימיתי את המשקל?? מה הפלא שהרבה דמעות שפכתי על המשקל על אי היכולת שלי להתמיד בתהליך הרזיה או לשמור על השגים שהשגתי בעבר? כל אלה פגמו בחיי הבוגרים בכל מיני צורות, כמובן גם בריאותית וגם פסיכולוגית.
לי עוזרת המסגרת שאין בילתה ונכון להיום בהסתכלות לאחור אין מה לבכות על חלב שנשפך כיון שאז כשהייתי צעירה לא ידעו דברים שהיום יודעים וכיצד להתמודד עם הבעיה גם כן לא ידעו. מזלי שלא היו לי אחים או אחיות רזים כי אני בת יחידה - אך הרגלי אכילה גרועים ספגתי בבית כל חיי. אפשר לכתוב כמה כרכים על הנסיונות שלי. היום כשאני מודעת להמון דברים וגם לגופי כמובן אני בהחלט יודעת כיצד לנווט את עצמי, כמעט ואין לי בולמוסים בשנים האחרונות ואת כל אלה למדתי אצלך מירי. גם את כמוני, עברת כמה וכמה מהמורות בנסיון לשמור על ההשגים אבל את הדוגמה הכי טובה שאפשרי וגם אחרי שנים רבות את יודעת כיצד לסחוף איתך אותנו החניכים שלך בהתלהבות שלך. אשמח לשמוע מה דעתכם על הכתבה מי שקרא ואולי אני פיספסתי משהו חשוב ולא הבנתי את המסר?
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|