07/05/2014 14:57
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
לכל הנשים היפות מבחוץ ומבפנים. אתן יקרות ללבי מגלות רגישות אנושית מרטיטת נפש תבורכו. קשה להאמין על הרצח הזה ואחרים לאחרונה. מה קרה לחברה שלנו? אגב כשראיתי ביום העצמאות שוב את הסרט השוטר אזוללאי עם התמימות שבו הרהרתי לאן פנינו מועדות, על הציניות והזילות של החיים שאנו נתקלים בזה כל כמה ימים וזה ממש מצמרר. אהבת חינם היא זו שתחזק אותנו ותתן לנו כוח להתמודד עם כל מה שצריך בחיים. ובעיקר להתאמץ ולהיות סבלנים וסובלנים אחד לשני. אוהבת את כולכן/כם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/05/2014 14:59
רבקה
Posts: 8411
|
חנה'לה מחבקת אותך בשתי ידי חיבוק אוהב ותומך.
אכן יום קשה לכולנו אם בישיר או בעקיף.
אתמול נכחתי בטקס יום הזכרון בשבט צופי גבעתיים שארגנו השמיניסטים
ועברו טלטלה ענקית עם יפתח גריידי שנדקר במועדון ברעננה
היה כל כך עצוב כשכל ילד קרא את דברו
פרחים שבגיל ההתבגרות חווים עצב כזה , לא יאומן.
במותם ציוול עלינו את החיים ואנו ממשיכים בעוצמות נפש חזקות
יהי זכרם ברוך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/05/2014 08:08
נחושה
Posts: 6982
|
יקירה, חיבוק אוהב לחיזוק ונגד כאב
ללגבי כל השאר את ילדה גדולה ויכולה להבחין בין טוב ללא נורא....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/05/2014 23:44
EFF
Posts: 6396
|
חנה קבלי חיבוק וחיזוק ♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/05/2014 17:31
אייריס
Posts: 3744
|
אמן. עצוב ומצמרר תודה לשיתוף. שנדע רק שמחות ובימים כאלה עצובים ומרגשים כאחד השד לא נורא אם לקחת מאפה ליד הקפה גם הנפש זקוקה למנוחה ואם זה מסתכם בזה הכל בסדר. מאחלת לך ולכולנו באמת להיות בעשייה נתינה ופרגון אכן הארץ היא שלנו ואני לא מחליפה בשום מקום אחר עם כל מגרעותיה יש גם יתרונות וזה שלנו לטוב ולרע שנהייה בריאים ומאושרים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/05/2014 15:46
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
הימים שבהם אנו מזכירים את השואה שהרסה חלק ניכר מהעם היהודי הם ימים נוראים לגבי. גם ה-28 בחודש ינואר שבו השואה מוזכרת בכל העולם. יום הזכרון לחללי צה"ל גם הוא קשה והימים ביניהם אינם קלים לי כלל ועיקר. לי אישית יום הזכרון הוא לא רק יום של האנשים שנפגעו, אני אחת מהן. הכאב שלי לא נמוג גם לאחר יותר מ-40 שנה והוא מתעצם מאד ביום הזה. נכון, תודה לאל הקמתי בית חדש בישראל, יש לי משפחה וגם נכדים תודה לאל והכל בסדר אך הטראומה אני נושאת אותה בליבי. הבוקר (איני מחפשת תירוצים) הרשיתי לעצמי לשתות קפה ממותק וגם לאכול מאפה לידו. זה דבר שאיני נוהגת לעשות ואני לא מלקה את עצמי. אשלם את המחיר וזה בסדר. הרגשתי שאני זקוקה לכך ואולי כי אני גם פיסית לא מרגישה כל כך טוב בימים אלה. יש תמיד דרך לקזז ולהיות בסדר בימים הקרובים ואחריהם גם כן. העיקר הוא המודעות.
לקראת יום הזכרון אני מאחלת לכולנו שמספר הניספים המספר הרשמי שמפרסמים ישאר רק כזה ולעולם לא יתווספו עוד אלמנות, יתומים ואבא/אמא שכולים. זו התפילה היחידה שאני נושאת בקרבי והיא התפילה החזקה ביותר שיש בקרבי כל השנה ובטח ביום הזה. את מה שקרה אי אפשר לשנות אבל אולי אם יהיה איזה הסדר הדברים או יותר נכון דברי הימים של העם כאן בארצנו ישתנו. הלואי וכך יהיה. לכן התפילה שלי לכבוד גם יום העצמאות, היא שתמיד נהיה חזקים אך לא נצטרך להשתמש בכוח שלנו בעוד מלחמה ושיתנו לנו לחיות כאן בשקט עבור ילדינו ונכדינו. בליבי זו התפילה החזקה ביותר וכמובן שתי התפילות הן חרוטות בליבי כל הזמן ובכל יום.
ואיך כל זה מתקשר לאכילה רגשית? מותר שתהיה כזו מידי פעם העיקר לא בולמוס. לכולנו מאחלת אני שיעבור היום הקרוב בשלום, ושנגיע ליום העצמאות עם שמחה בלב על כך שיש לנו מדינה (גם אם מעצבנת) היא שלנו ורק שלנו, שהאל הטוב ישלח אלינו את ברכת השלום או לפחות שקט ושנוכל לחיות כמו עמים אחרים חיים נורמליים במלוא מובן המילה. וכן, לא לשכוח שאחרי יום העצמאות יש יום שקילה גם כשהולכים להנות עם חברים ושם יש את נושא האוכל.... הכל אבל במידה. באהבה רבה אל כולכם חיוך מהלב
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|