01/10/2010 20:04
קרולין
Posts: 6651
|
יעלי יקרה,
העלת כאן נושא רגיש : תקופת החגים...בטוחה שכולנו חווינו את מה שתיארת בצורה כזו או אחרת.
עם הזמן , התירגול והביחד שלנו אנו לומדים לשנות הרגלים ולהתמודד טוב יותר עם האוכל.
שיהיה לך ים של הצלחהההה בתהליך
ושאפו על הירידה אחרי החגים...את מחוננת.
שבת שלום ומבורך
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2010 14:12
tutit
Posts: 2431
|
תודה דובונית יקרה.gif)
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2010 13:30
dany
Posts: 19819
|
חגית יקרה
כל כך שמחה לראות אותך.... אני מבינה שאת מאד עסוקה.... ומקווה שרק בדברים טובים ונעימים.
יש לי בקשה אליך יקירתי...... בואי הסירי את המילה מלחמה ....... זאת מילה כל כך קשה..........
יש לנו המון מלחמות בחיינו כאן אישיות וכלליות..........
אז בואי לפחות בנושא האוכל נחפש לנו מילה אחרת לא מלחמה............ אולי גם הקונוטציה האחרת תקל עלינו.....
זאת תחושתי .
מאחלת לך בהמון אהבה
שיהיו לך רק רגעים קלים ונוחים...
המון הצלחה בהמשך..
והיכנסי יותר לפורום בבקשה כי אני מאד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת......
נשיקות דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2010 12:43
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
יעלי
אצל השמנמודים האוכל זאת תמיד מלחמה - כמו שכתבת אם אנחנו במסגרת אז מה נאכל ומה לא נאכל ואם יש פחמימות אחרי 5...
מצד שני אם אנחנו לא במסגרת אז יש התרגשות כזאת לקראת הארוחה - איזה כיף יהיה יהיו הקציצות האלה, והעוגה הזאת, והמאכל הזה, ואז מגיעים לארוחה ואם אין אז מתאכזבים, ואם יש אז תוקעים, וכל המשפחה מתנפלת עלינו כמה אנחנו אוכלים, ואז אנחנו מגיעים הביתה ומרגישים רע עם עצמינו כמה אכלנו ומלקים את עצמינו.
יעל - מה שלא נעשה אנחנו מרגישים רע סביב האוכל.
אכל כשאנחנו במסגרת ואנחנו מגיעים ממקום של כוח ולא ממקום של מסכנות, אנחנו יודעים שאנחנו לא אוכלים פחמימות משעה 5 כי זה עושה לנו טוב, ואנחנו נהנים להיות בשליטה על האוכל (ולא שהאוכל שולט בנו) אז אנחנו דואגים שבארוחות החג יהיו לנו אופציות לאכול ירקות ובשר בסבבה, ואם אנחנו אוכלים פחמימה אז בשליטה - אנחנו גם מרוצים מעצמינו שעמדנו בדיאטה, וגם הסביבה מחמיאה לנו.
יעל - בחרת במסגרת (לפי דעתי מצוינת) ולכן המסגרת הזאת תיתן לך כוח ברגע שתתרגלי אליה. אני שמחה שאת כתבת כאן כי זה יחזק אותך!
שיהיה בהצלחה 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2010 06:57
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
יעלוש חמודה ברכות לירידתך זה ממש שאפו ענקי המשיכי והצליחי 
ולך hadasosh1 חמודה אני בטוחה שתחזרי לעצמך כמה שניתן בשבת ועד שבוע הבא בכלל כבר תהיי עמוק בתהליך
מחזיקה לך אצבעות ויודעת שתצליחי אט אט בלי לחץ פשוט לעשות ולהכין מראש בלי תירוצים הכול אפשרי
לא קל אך את יכולה אנו איתך בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2010 00:58
tutit
Posts: 2431
|
הי יעלי כיף שירדת בסוף למרות ההרהורים על האוכל
אני דוקא עליתי קילו,כי החגים שיבשו לי הכל
רוצה לחזור לשגרה מקווה שבשבוע הבא יהיה קל יותר
.gif)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 23:46
יעלי
Posts: 589
|
וכמובן המון תודה לדני, דובונית אסתי ומיכלי על המילים החכמות והמעודדות שלכן!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 23:43
יעלי
Posts: 589
|
זהו,
מחר בערב "הסעודה האחרונה".
השקילה היום עברה נפלא - אפילו ירדתי קצת!
שבת שלום לכולם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 15:22
דפי
Posts: 1126
|
בהצלחה לכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 08:56
אסתי ברוך
Posts: 1317
|
את צודקת כולנו מארחים
ומתארחים
זו תקופה יפה וקשה
אך אין ברירה צריך לשמור על הדופק
בל ניפול לפחממות והמתוקים
לכן יש לכול אחד מאיתנו את הכח להחליט מה כן יכנס לפינו קשה מאוד
אך אין ברירה זו תקופה מרוכזת וזהוא ניגמר
מחר כבר חוזרים לתלם אפילו ששישי שבת
אבל זה אחרת ניגמרו החגים
ואנחנו חוזרים בכול הכוח לתלם
בהצלחה ותודה על השיתוף
  
--
חייך לעולם יחייך לך חזרה♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 07:06
מיכל שרון
Posts: 1318
|
יעלי, אני יכולה להגיד לך שאני עם מירי עוד מעט 3 שנים ואם יש משהו שדי מהר הפנמתי ויישמתי זה החוכמה לדעת, במיוחד במשפחה מתי זה שווה לי ומתי זה לא. מתי זה משהו חד-פעמי ומתי זה תבשיל או משהו אחר שאני נתקלת בו גם בסתם שבת משפחתית.
ובמיוחד מה שהפסקתי זה להרגיש מסכנה.. כשבא לי אני תוקעת יפה מאוד, בלי חרטות, בלי נקיפות מצפון, כי גם השחרור הזה מהרסן של הדיאטה היומיומי נעשה ממקום של בחירה ומודעות. אני מרגישה רע עם אכילה כזאת רק כשהיא מגיעה ממקום ריגשי שבחגים המקום הזה מאוד נוכח אצלי..
אז למדתי לדבר יותר עם הסביבה על הרגשות שלי, לנתח ולפרק לגורמים את מה שמעיק עלי ומעציב אותי, את כל מה שלפעמים הביחד המשפחתי מוציא ממני לטוב ולרע.. ולאט לאט אני מצליחה לעשות שינוי גם בצד השמנמוד שלי וגם בצד הרזה שלי (של המשפחה כן? ) ולגרום לעצמי וגם להם להבין שלא הכל סובב סביב האוכל, שהעיקר הוא הביחד, שהעיקר זו החוויה, הזכרונות...
וכמובן שאני לא מרגישה אף פעם לא בנוח, בכל מקום לדבר על העובדה שאני בתהליך, שאני שומרת, מדברת בגלוי על מה שמותר לי ומה שאסור, לא מתביישת לבקש שיכינו לי באופן מיוחד, לא מתביישת לברר האם וכמה פחמימות יש בתבשילים מסויימים.. כי מי שאוהבים אותי כמו המשפחה שלי (מצומצמת ומורחבת כאחד) צריכים לתמוך בי ולעזור לי בבחירות שלי - והבחירה שלי היא להיות רזה, לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלי ויותר מזה, בדרך החשיבה שלי על אוכל.
מקווה שנתתי לך עוד נקודה למחשבה.. שיהיה לך יום נפלא ובשליטה (עם החג ובלעדיו)
edited by מיכל שרון on 9/30/2010
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/09/2010 06:07
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
יעלי חמודה
מצטרפת לדברי דני החמודה ומוסיפה
זה תהליך ארוך ובכל יום אנו לומדים מעצנו אנו אנושיים וטבעי שיש משבי רוח חזקים יותר או פחות בתק' כאלה ואחרות
אך החשוב הוא להנות מהדרך ללמוד על עצמך ועל התהליך ובכל פעם להתקדם עוד צעד קדימה ולדעת בטחה שאין יותר דרך אחורה
להתמיד לעשות למען עצמך לקבל הכל בחיוך ואהבה ולדעת שאת במסגרת והשמיים הם הגבול
ואם הזמן הכל מסתדר בהצלחה
שיהיה יום טוב וחג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/09/2010 11:32
dany
Posts: 19819
|
יעלי יקרה
אני חושבת שבאיזה מקום צריך קצת להרפות...... כי באמת אז אין טעם לכלום!!!!!!!!!
עד כדי סירוב לצאת מהבית!!!!!!!!!!!
שאת מארחת את יודעת מה איך ולמה....
שאת מתארחת את יכולה להנחות את המארחת במידה ואת נמצאת איתה בכאלו יחסים.... ואם לא את יכולה להציע להביא משהו שיתאים לך..........
ואם לא, אז לא נפל העולם......... גם אם חרגת פה ושם עדיין זה לא אמור להפיל אותך לקרשים...
מיד לאחר מכן חוזרים למסגרת ומתקנים ומשפרים.......... הבעיה לרוב היא שיש לנו את התכונה הנוראית שאם שוברים את הכלים שוברים אותם עד הסוף.......... וכאן באמת צריך ללמוד לשים מחסום!!!
הנה כבר מגיעים החגים לסיומם....... כל אחד יבדוק היכן הוא נמצא ומה עליו לעשות בכדי לשנות ולשפר לפעם הבאה כי חגים יבואו, אירועים יש, פגשיות משפחתיות ברוך השם, וסיבה למסיבה יש תמיד... צריך ללמוד לחיות עם זה... לא להיות פאקירים וסגפנים ולמצוא את דרך המלך שלנו.........
גם אני עדיין מחפשת את דרך המלך ומקווה למצוא אותה, מה שכן מצאתי זה את שלוות הנפש לדעת שאני יכולה לתקן ולא צריכה לשבור את הכלים בגלל שחרגתי.
אני כבר לא אוכלת לי את הנשמה אם חרגתי ועם פישלתי... אני יודעת שיש לי את המחר בכדי לחזור למוטב ולתקן ויותר טוב לי בפנים ויותר קל לי........ מקווה שגם את תמצאי את שלוות הנפש ותוכלי לעשות את הדברים יותר בניחותא.
מאחלת לך חג שמח והמון הצלחה.........
חיבוק חזק
דני
וזה מזאחרי הנפילה שלי אתמול, עלו לי כל מיני הרהורים.
החגים הרי הינם אחד הדברים היפים שקורים לנו במשך השנה.
תקופה של התכנסות וחשבון נפש, אבל גם מפגש עם המון בני משפחה וחברים.
בתרבות שלנו, המפגשים הללו תמיד סובבים סביב האוכל.
אצל כל אדם נורמאלי זה נפלא.
באים מתארחים אוכלים ממיטב הבישולים של המארחים.
אנחנו מארחים ממתפארים במיטב היצירתיות שלנו במטבח, טועמים אוכלים נהנים חוגגים.
אצלנו השמנמודים, במקום שכל הזמן רק נחגוג ונהנה מהתקופה הנפלאה הזו, זה הופך למלחמת עולם!
מה נאכל אצלנו כשאנחנו מארחים (טוב לפחות אנחנו יודעים מה הכנסנו לאוכל), מה נאכל כשנתארח.
יש פחממות באוכל - אין פחממות באוכל.
כל הזמן חישובים, זהירות, מצפון לא טוב כשנופלים - אז איזה כייף נשאר מכל זה?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/09/2010 11:17
יעלי
Posts: 589
|
אחרי הנפילה שלי אתמול, עלו לי כל מיני הרהורים.
החגים הרי הינם אחד הדברים היפים שקורים לנו במשך השנה.
תקופה של התכנסות וחשבון נפש, אבל גם מפגש עם המון בני משפחה וחברים.
בתרבות שלנו, המפגשים הללו תמיד סובבים סביב האוכל.
אצל כל אדם נורמאלי זה נפלא.
באים מתארחים אוכלים ממיטב הבישולים של המארחים.
אנחנו מארחים ממתפארים במיטב היצירתיות שלנו במטבח, טועמים אוכלים נהנים חוגגים.
אצלנו השמנמודים, במקום שכל הזמן רק נחגוג ונהנה מהתקופה הנפלאה הזו, זה הופך למלחמת עולם!
מה נאכל אצלנו כשאנחנו מארחים (טוב לפחות אנחנו יודעים מה הכנסנו לאוכל), מה נאכל כשנתארח.
יש פחממות באוכל - אין פחממות באוכל.
כל הזמן חישובים, זהירות, מצפון לא טוב כשנופלים - אז איזה כייף נשאר מכל זה?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|