06/02/2014 15:45
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
יקירותי הפעם הייתי בחוג של יום ד' בבוקר בת"א. לשמחתי המשקל הראה 2 קג פחות ואני לא זוכרת שירדתי כמות כזו בשבוע מזמן מזמן. אבל לא על זירי הדפנה אני יושבת כי יש לי עוד מיותרים ואלה היו 2 קג שהגיעו משום מקום כי באמת לא חטאתי כדי שיגיעו ל-2 במשך שבוע קודם. בכ"ז בדקתי את עצמי מאד מאד והשבוע אשתדל עוד יותר יש לי כמה מטרות והכי חשובה היא לצאת לחו"ל בע"ה לארהב למשפחת בני והנכדים כשאני במצב הכי טוב שלי. החלטתי מהיום בלי לחם בכלל אין דבר כזה בתפריט שלי. כן אמשיך לאכול את הפחמימות שמגיע לי אבל בלי לחם. ואני מתכוונת בכל לבבי לעשות את המיטב. השבוע שחלף הצטיין בכמה דברים שהתאמנתי עליהם נפשית ואולי הצלחתי. בלי להישקל בבית, בלי לחץ כלשהו בכלל. עשיתי את שאני צריכה לעשות למען עצמי, אמרתי לעצמי מה שיקרה יקרה !!! והנס קרה. השבוע אשתדל אפילו יותר משבוע שעבר אבל בהחלט הסכמתי עם מירי כשאמרה שהיא יוצאת מן הבית מתוקתקת לכל מקום. גם אני. אני מרגישה בד"כ די טוב עם הגוף שלי, שמחה בחלקי ומשתדלת מאד לצאת מן הבית מאופרת לבושה די טוב גם אם זה בפשטות ולכל מקום שאני באה אני בשמחה אני שמחה על הבוקר שאני זוכה לראות את השמש "גם אם היא שמש רמאית" וקר לי... אבל אני רואה את השמים, יכולה לקום לעשות את כל מה שבא לי מה עוד אפשר לבקש מהאל הטוב? חיבוק חם שאני מקבלת מאישי ובזמן האחרון אני בהחלט מקפידה לפחות על 20 שניות. זה נעים לשנינו ונותן לנו אנרגיה עד החיבוק הבא בהמשך היום. מה יכול להיות רע בכך? וכל אלה עוזרים לי לעבור את היום גם אם יש בו כמה דברים שמתסכלים אותי או כואבים לי בנשמה ויש כאלה לאחרונה... אבל משתדלת מאד כל ערב להודות על היום שקיבלתי במתנה ועל כל הטוב שבו... לא להירדם לפני שאני מודה לבורא עולם. אז בואו ונחליט שבהחלט כל יום הוא מתנה לכל אחד ולכל אחת מאיתנו גם אם אנו לא מבוגרים מאד. הרי שום דבר אינו מובן מאליו וכשאנו מודים על היש מקבלים פרופורציה גם לגבי ה"אין"... שגם זה יסתדר לו בהמשך ... ובתקווה של שמחה ואהבה לקראת הסופשבוע אני שולחת לכולן חיבוק ונשיקה (בלי וירוסים)....
--
hs
|