22/01/2014 14:02
toly
Posts: 898
|
מאוד מאוד מסכימה חיוך יקרה
"המחיר" והשינוי שאנו מרוויחים מכל ירידה ושמירה הדוקה אין לו שום שווי בקרם בוואריה או לאפה
ואת מקסימה בפרגון החם שלך לאחרים
המשך יום נפלא ומחוייך
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2014 12:28
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אתמול חזרנו ואמרנו לעצמנו שהנה באמת אנו נמצאים במסגרת שבה כולנו מפרגנים לאחרים/ות וראיתי 2 גברים מדהימים ביכולת שלהם לרדת במשקל (משקל גבוה) שהגיעו אמש ואני כל כך שמחה עבורם כי כל המראה שלהם כבר משתנה וזה עושה כל כך טוב לגוף ולנשמה. שיהיה לכולנו יום רביעי בשליטה ובכיף
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2014 05:52
אקורדיאון
Posts: 16381
|
נכון ושוב נכון.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2014 22:23
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
חברות יקרות רק עכשיו ראיתי תגובותיכן החמות והמחממות לב. נכון, להתרחק מאנשים רעי לב ולא מפרגנים זו מצווה גדולה. גם היום דיברה על כך מירי ומישהי מהקהל אמרה בגלוי : קינאה הי א מחלה קשה מאד ללא מרפא ואני מגזימה ואומרת שהיא ממארת בדיוק כמו סרטן אבל בצורה אחרת... אולי הגזמתי אבל זו הרגשתי והיו פעמים בחיים שהרגשתי שמישהי שקראה לעצמה חברה התנהגה וזה "יצא לה" הקינאה דיברה מגרונה. לאט לאט שמתי לב ובסוף החלטתי שאיני זקוקה ל"חברה" כזו. אני איחלתי לה את כל הטוב שבעולם וממשיכה להתפלל עבורה אבל היא כבר "לא בבית סיפרי"... ממרום גילי למדתי שאם לא טוב לי עם מישהי אז פשוט לא להיות איתה בקשר.... זה הכי נכון וטבעי לי. כשהייתי צעירה לא חשבתי כך אבל היום... חשוב ביותר לתת לעצמי דין וחשבון על כאלה. חבל מאד שאת אקו דוקא נתקלת בכאלה. יש תקופות כאלה והאמיני לי היו שעות רבות של בכי אפילו בצעדה הלכתי ובכיתי על דברים כגון אלה, אבל השתחררתי ועתה אני לוקחת הכל ושמה בצד. ממש לא שווה לי לקחת ללב אנשים מסוג כזה. בורא עולם אולי יעזור להם... כי בסה"כ לדעתי הם סובלים קשות עסוקים בלקנא במקום להנות מהחיים ומכל יום שהוא מתנה לגבי... וכך צריך לעבור את החיים ולהזכיר לעצמנו שאנו רק "צל חולף"... ויש להודות על כל יום בבוקר..
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2014 20:37
אייריס
Posts: 3744
|
כמו שמירי מלמדת אותנו להיצמד לטובים בחיינו ולעשות בטל ומבוטל על הרוע וחוסר הפרגון. להתמקד בנו בתהליך שלנו ובהצלחות שלנו. לאנשים בדוגמא שנתת הם פשוט טפשים איך בכלל אפשר לשאול שאלה כזו? איפה הרגישות? אנחנו פה במסגרת הבטוחה והטובה שיש בה אנשים רק טובים מזלנו ומפרגנים. וזה מה שבסביבה שלי בכל אופן. נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2014 05:19
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ללא ספק קיימים רעים לשם רוע,קשה אפילו לכנות אותם אנשים.אני נתקלת בהם ולאחרונה משום מה הרבה מאוד ובכל פעם המומה עד כמה ונכון כל כך חיוך אלה שבעמדת כח
מככבים.מה אומר חבל !
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/01/2014 09:17
dany
Posts: 19819
|
חנה יקרה
הישמר מטפשות ורוע לב והכי גרוע אם זה בא באותו צרור.
פירגון, טוב לב, חיוך, כל כך קל נעים וטוב. חבל שאנשים קמצנים בכך!!!!!!!!!!!
שיהיה לך המון הצלחה יקירתי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2014 17:12
tal_f
Posts: 900
|
נכון כל כך.
חשוב שמאנשים שלא קרובים לא לצפות ואם יש פירגון אז להיות מופתעים לטובה.
לדעתי זה חוסך הרבה כאב לב.
ולגבי קרובים אפשר להסביר את הציפיות והצרכים שלנו ואני בטוחה שנקבל.
לזכור שזה תהליך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2014 11:51
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
הרשיתי לעצמי טולי היקרה לכתוב כותרת חדשה.למה? כי לעיתים איננו רואים את הקשיים של כל מיני אנשים - לעיתים הפציעה אינה פיסית כמו חלילה קטיעת גפיים או לא עלינו כוויות. אלה דברים מאד מאד קשים. אני גם מאמינה שאותה גב' שהינה מקור להשראה בטח נעזרה גם בקבוצת תמיכה. אין בכך שום בושה להפך, עלינו להיעזר בכל מי שאפשר להיתמך בו גם אם מדובר על הצד הנפשי. זו כמובן רק הנחה שאני מניחה. מעבר לכך, האישה הזו אמרה את מה שמירי אומרת תמיד. להנות מכל יום (גם אני עושה את זה ומשתדלת להנות ממה שיש). יחד עם זאת לעיתים יש לי כאב גדול מאד בנפש פנימה על "חוסר פירגון" שגורם לי נזק של ממש כאמנית ועל כך הכאב גדול. יש אנשים שיושבים ב"עמדת כוח" ופשוט רעי לב. על כך אין מחילה והיתה לי הזדמנות לפגוש כאלה בעבר - דוקא נשים בעיקר, שלא נתנו לי אפילו הזדמנות להופיע בפני הפורומים שעליהם הן ממונות. כשבאתי לדבר איתן בנימוס ובצורה הכי עדינה השפילו אותי עד עפר ואני לא מגזימה. כשדברים כאלה קורים לא אחת ולא שתיים הכאב בלב מצטבר וכן, יש שאני מרגישה "שתו לי אכלו לי".... אבל יש גם אנשים אחרים, שהרי כאמנית שמופיעה על במות מאז 2004 אני בהחלט לא "מתחילה" ויש לי קבלות רבות על הצלחתי ועל הקהלים הרבים שבידרתי ו"עשיתי להם טוב בנשמה" בכל קנה מידה. אבל לאחרונה שוב נתקלתי באנשים רעי לב. אתן דוקא דוגמה מהעיר שלי הרצליה. לא דוגמה אישית. לפני שנבחר ראש העיר היו אחרים (הוא נבחר בסיבוב נוסף). אין התיחסות כלל לעובדה ששמעתי עליו רק דברים טובים מהרבה אנשים שהיו בקרבתו ואף עבדו איתו בעבר שנים רבות. אבל מישהו הפיץ שמועה רעה מאד עליו, וזו התרוצצה בעיר. אנשים ששמעו הדברים חזרו עליהם באזני אנשים אחרים, וכך שמו הוכתם ללא שום הצדקה. לבסוף הוא נבחר ואותם אנשים שהפיצו שמועה רעה התנצלו. אני מאמינה שבסוף הצדק יוצא לאור שלבסוף יש בורא עולם והוא לא יתן לרוע להשתלט עלינו. ואיך כל זה קשור לדיאטה? גם כאן יש אנשים טובים שמפרגנים למי שירד ולמי שעושה מאמץ ויש אחרים.. אפילו מסוגלים לשאול שאלה כמו : "האם חלילה את חולה" כי ירדת המון במשקל? ואתן עוד דוגמה לרוע לב טיפשות של אנשים. לא עלינו. שמעתי הרצאה אמש על מישהי ששכלה שני ילדה אחד בתאונה ולאחר שנים השניה נפטרה ממחלה. אנשים ברחוב שאלו אותה : מה קשה לך יותר היה לאבד בן או בת? עד היכן טיפשות יכולה להגיע? מסתבר שאין בכלל תחתית לבור הזה. ויש עוד דוגמאות רבות.
אנו בתהליך של ירידה או שמירה על הקיים יש ימים טובים או טובים פחות אבל האופטימיות ההתמדה ובעיקר כוח הרצון שריר שצריך לחזק כל הזמן על בסיס של שעות לעיתים, כל אלה עוזרים לנו. להנות מכל רגע שאנו חיים זו מצווה ולקבל פרופורציה כשאנו רואים סיבלם של אחרים זה תמיד תמיד מחזיר אותנו למציאות, שוב הכאב הפנימי אי אפשר למדוד אותו במושגים של קושי פיסי והרבה מאד פעמים הכאב בנפש הוא לא פחות חזק או עוצמתי מהכאב הפיסי. את היכולת לראות מעבר לכאב הזה, לא תמיד אנו רואים את המאמץ הגדול שעושה אותו אדם עם כאב פנימי כדי לשמור על ארשת של חיוך ואופטימיות. שיהיה לכולנו יום נפלא עם שמירה שליטה ובעיקר דברים טובים.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|