|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
24/12/2013 05:07
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכלי את מצליחה לתאר את הגיעו של הבולמוס בצורה כל כך מוחשית ומוכרת והנה שוב מסקנה אחת ויחידה כח המסגרת תמיד קיים.
בהצלחה בראיון העבודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2013 18:57
IRIS
Posts: 753
|
ווואו מיכלי אני גאה בך שעברת את התקף הבולמוס בהצלחה רבה והכי טוב עשית שנכנסת לכאן ורשמת במקום ללכת ולתקוע. יצאת אלופההההה.
והאמת .. חבל היה לך לקלקל כי באמת על פי התמונות.בפייס את נראית מעןלה והיית מתחרפנת אחכ וכועסת על עצמך. אז שיהיה בהצלחה בראיון ותמשיכי לשמןר מכל אויב שבטוח אין אבל לא חסר לנו השמנמודים ותמיד אנחנו נמצא משהו. ערב נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2013 08:15
יולי
Posts: 754
|
היי מיכל,
קודם כל, אני בטוחה שאת כבר נראית נהדר, ואגב, התמונה שלך מאוד יפה ..אני מאחלת לך בהצלחה בראיון עבודה ומקווה שתתקבלי אם זו העבודה שאותה רצית
אין דבר העומד בפני הרצון וגם בפני הרזון, את בשליטה. ולעניין הסוכרזית מאתמול ירדתי לסוכרא לייט אחד בתה, ובקפה (כדור סוכרלייט זה שווה למתיקות של כפית סוכר בלי הקלוריות והפחימות וזה ירידה מ-2 בקפה ולא פחות מ- 3 סוכרזית בתה...כל הזמן נגמרה לי הסוכרא והיה לי חשק עז למתוק אז פשוט הורדתי בכמות וראו זה פלא...החשק למתוק עבר גם עבר...ואגב, סוכרזית אחת בקפה זה טעים , משום מה..בחלב יש מתיקות מסויימת, כך גיליתי..)|
בהצלחה!
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/12/2013 05:23
dany
Posts: 19819
|
מקווה שהמשכת להיות בשליטה. והמון המון הצלחה היום בראיון. אם תרגישי מליון דולר ותשדרי את זה גם תראי כך!!!!!!!!! כי גם החתיכה העולמית אם היא מרגישה את עצמה סמרטוט זה מה שהיא תשדר. שלחי ליקום בקשת הצלחה ואין דבר העומד בדרכך. שוב המון הצלחה.
מיכל שרון כתב:
אין לי מושג מתי "הזמן הזה בחודש" כי האמת היא שכבר מעל שנה וחצי שהוא לא ביקר במחוזותיי.. (מי אמר שאין יתרונות להריון והנקה?) אבל מאז הלידה של נועה, כל ביוץ מורגש גם מורגש!
הרחם כואב לי, השחלות מרגישות נפוחות ודלוקות וכל הבטן התחתונה שלי רגישה מאין כמוה.
הסבלנות שלי מתקשה להתקיים והעצבים תופסים את מקומה.
ואל תתנו לי להתחיל עם הטירוף לפחמימות והחשק למתוק!
הסופ"ש הזה קשה עלי מאוד!!! הוא 180 מעלות מהסופ"ש שעבר וזה מטריף אותי!!!
זה כל כך קשה לי להיות סגורה בבית בלי שמץ מתוק (ושלא תחשבו שלא חשבתי כמה סוכרזית אפשר לשים במשהו עד שזה ייתן תחושה של מתוק אמיתי.. כי חשבתי... והתשובה היא: יותר משלוש, ואז זה נהיה ממש מגעיל!), כל כך קשה שאין לי פחמימות מהסוג שחשקה בהם נפשי (מי אמר בצק ולא קיבל? אני!!!!) ושום דבר לא עוזר להרגיע את השד החושק הזה שמביא לי יותר עצבים וכעסים כי הוא לא בא על סיפוקו!
התיישבתי מול המחשב אחרי שאכלתי כבר פלפל אדום שממש לא דגדג לי את קצה הרגיעה ודקה לפני שאני שמה נעליים ויוצאת לפשוט על ה- YELLOW הקרוב למקום מגוריי.
כי נכון שאני נורא נורא נורא נורא נורא נורא רוצה עכשיו גלידה ולואקר ואיזה גבינית חמה ופרינגלס גם יבוא לי טוב עם הכל, זה הכי נכון בעולם...
אבל אני גם זוכרת שמחר בתשע בבוקר יש לי ראיון עבודה, שמחר בבוקר אני צריכה להצליח להיכנס לבגדים שלא לבשתי כבר כמעט שנתיים, מחוייטים וצפופים והדוקים, זוכרת שאני רוצה להרגיש מיליון דולר כדי לשדר את זה בראיון, להיות עסוקה בלמכור את עצמי למעסיק העתידי הפוטנציאלי שלי ולא בכמה לוחץ לי בבטן והאם החולצה עלתה על גדותיה ומאיזה כיוון יש למשוך אותה קודם, זוכרת שאני לא רוצה לקום בבוקר נפוחה ומלאה מליל שימורים פחמימתי.
האמת? לא זוכרת כלום.. בשביל זה התיישבתי כאן.. כדי להזכיר לעצמי.. כדי לא להיות עכשיו מול המזווה, מתלבטת ברגע של יאוש מה עדיף? סיר פסטה או אורז?
אז אני כאן.. מחכה שהטירוף יעבור, שגיתי יביא לי את הכוס תה החמה והמתוקה שביקשתי, מחכה שהיא תרגיע אותי קצת.
ועד שזה יקרה אני אהיה כאן בפורום, שומרת ונשמרת.
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/12/2013 19:49
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אין לי מושג מתי "הזמן הזה בחודש" כי האמת היא שכבר מעל שנה וחצי שהוא לא ביקר במחוזותיי.. (מי אמר שאין יתרונות להריון והנקה?) אבל מאז הלידה של נועה, כל ביוץ מורגש גם מורגש!
הרחם כואב לי, השחלות מרגישות נפוחות ודלוקות וכל הבטן התחתונה שלי רגישה מאין כמוה.
הסבלנות שלי מתקשה להתקיים והעצבים תופסים את מקומה.
ואל תתנו לי להתחיל עם הטירוף לפחמימות והחשק למתוק!
הסופ"ש הזה קשה עלי מאוד!!! הוא 180 מעלות מהסופ"ש שעבר וזה מטריף אותי!!!
זה כל כך קשה לי להיות סגורה בבית בלי שמץ מתוק (ושלא תחשבו שלא חשבתי כמה סוכרזית אפשר לשים במשהו עד שזה ייתן תחושה של מתוק אמיתי.. כי חשבתי... והתשובה היא: יותר משלוש, ואז זה נהיה ממש מגעיל!), כל כך קשה שאין לי פחמימות מהסוג שחשקה בהם נפשי (מי אמר בצק ולא קיבל? אני!!!!) ושום דבר לא עוזר להרגיע את השד החושק הזה שמביא לי יותר עצבים וכעסים כי הוא לא בא על סיפוקו!
התיישבתי מול המחשב אחרי שאכלתי כבר פלפל אדום שממש לא דגדג לי את קצה הרגיעה ודקה לפני שאני שמה נעליים ויוצאת לפשוט על ה- YELLOW הקרוב למקום מגוריי.
כי נכון שאני נורא נורא נורא נורא נורא נורא רוצה עכשיו גלידה ולואקר ואיזה גבינית חמה ופרינגלס גם יבוא לי טוב עם הכל, זה הכי נכון בעולם...
אבל אני גם זוכרת שמחר בתשע בבוקר יש לי ראיון עבודה, שמחר בבוקר אני צריכה להצליח להיכנס לבגדים שלא לבשתי כבר כמעט שנתיים, מחוייטים וצפופים והדוקים, זוכרת שאני רוצה להרגיש מיליון דולר כדי לשדר את זה בראיון, להיות עסוקה בלמכור את עצמי למעסיק העתידי הפוטנציאלי שלי ולא בכמה לוחץ לי בבטן והאם החולצה עלתה על גדותיה ומאיזה כיוון יש למשוך אותה קודם, זוכרת שאני לא רוצה לקום בבוקר נפוחה ומלאה מליל שימורים פחמימתי.
האמת? לא זוכרת כלום.. בשביל זה התיישבתי כאן.. כדי להזכיר לעצמי.. כדי לא להיות עכשיו מול המזווה, מתלבטת ברגע של יאוש מה עדיף? סיר פסטה או אורז?
אז אני כאן.. מחכה שהטירוף יעבור, שגיתי יביא לי את הכוס תה החמה והמתוקה שביקשתי, מחכה שהיא תרגיע אותי קצת.
ועד שזה יקרה אני אהיה כאן בפורום, שומרת ונשמרת.
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|