10/12/2013 11:22
קרולין Posts: 6651
|
חיוך יקרה, לכולנו ממש ממש לא קל. וזה חלק בלתי נפרד מהדרך, מהתהליך..... כולנו באותה הסירה. וכן תמיד מאחורי העננים זורחת לה השמששששששששששששש שמאירה לנו את הדרך כל פעם מחדששששש המשך יום נעים ומוצלח
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2013 11:11
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
חיוך יקרה מאחורי העננים יש שמש....בדוק. לכולנו יש ימים כאלה, עוברים אותם, ואז נהנים כפליים מהשמש...נתראה הערב במעמד השקילה אוהבת מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2013 08:14
IRIS Posts: 753
|
חיוך יקרה אל תחמירי עם עצמך לכולנו רגעי שבירה ואם שמרת כל כך טוב במשך הימים אז הגבינה הצהובה לא תעשה נזק. העיקר תשמרי על עצמך ומבחינה בריאותית מקווה שהכל בסדר ולחשוב חיובי. יום טוב פעמיים כי טוב
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2013 06:20
אקורדיאון Posts: 16381
|
יקירה,כולנו באותה סירה ולכן אנחנו כאן מפנימים ומתרגלים וסביר להניח ששמנמודים בראש מחוייבים למסגרת אם להרזיה ואם לשמירה כדי באמת לא לחזור למקומות שאני באופן אישי אפילו לא רוצה לחשוב. אנחנו לא מרימות ידיים ,לקטר לפעמים זה גם בסדר אבל מתוך עשייה ועל כך מגיע שאפו לכולנו. בהצלחה רבה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2013 05:40
נחושה Posts: 6982
|
יקירה הייתי בהרגשתך וגם אחרות היו בו. יש מצבים בחיים ובמיוחד באוכל שאת מרימה ידיים מול קשיים ונסיבות שכולם כאילו נגדך שתי תובנות בעניין. האחת קושי הוא ענין סובייקטיבע וכך גם כאב רגשות תסכולים וכד השניה היא ששינוי הגישה הדרך העשיה הם לעיתים הכרחיים. יש יותר מדרך אחת לטפס על ההר אבל אי אפשר לטפס עליו בלי רצון אמונה והתמדה יומיומית. כאחת שמצאה כרגע את השביל הנכון לה ורואה הצלחות ראשונות קטנות אבל מבטיחות נישמי נשימה טובה וארוכה הביטי בגשם בטבע וכשתסכימי שבחיים יש גאות ושפל עונות קמילה וצמיחה תדעי שאת בסדר גמור יפה מוכשרת ופשוט צריכה קצת אויר לעצמך וכמובן מתוך מודעות לבדוק האם את אוכלת פחות שותה פחות ישנה פחות או שיש משהו שהיה יכול לשבש את העניינים. כשזה יבוא...אתה תראה....של ריטה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/12/2013 05:39
dany Posts: 19819
|
בלי לחץ, זה עושה בידיוק את ההיפך.
חיוך מהלב כתב:
תודה יקירתי. באמת שאני לא מתיאשת רק מתוסכלת מהמאבק. אגב התמונה שיש לי באתר כבר ישנה ואינה משקפת איך שאני נראית אבל... תודה שוב על העידוד. הקג שאני כ"כ רוצה שירדו לבטח ירדו אם לא השבוע אז יותר מאוחר כנראה לגוף יש דרך משלו וצריך להתאזר בסבלנות ולא להתיאש...בתקווה שהכל יהיה בסדר מחר. ליל מנוחה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/12/2013 22:21
חיוך מהלב Posts: 1125
|
תודה יקירתי. באמת שאני לא מתיאשת רק מתוסכלת מהמאבק. אגב התמונה שיש לי באתר כבר ישנה ואינה משקפת איך שאני נראית אבל... תודה שוב על העידוד. הקג שאני כ"כ רוצה שירדו לבטח ירדו אם לא השבוע אז יותר מאוחר כנראה לגוף יש דרך משלו וצריך להתאזר בסבלנות ולא להתיאש...בתקווה שהכל יהיה בסדר מחר. ליל מנוחה
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/12/2013 18:19
dany Posts: 19819
|
חנה מתוקה אנחנו נשאבים כל כך מהר אל המחוזות השחורים הללו. את נראית מעולה, אני לא מבינה למה את מציקה לעצמך, תרפי, תשמרי, תצופי, ויבוא הרגע ששוב זה יעבוד. את עושה את הכי טוב שאת יכולה לעשות. ותמיד תזכרי את התמונות הללו שסיפרת לנו עליהן, על המושבים במטוסים, על האנשים במסעדות ובבתי הקפה. על כך שאת תמיד יכולה להתמודד נגד כל הפיתויים. על כך שהבריאות שלך השתפרה אין ערוך. בהצלחה יקירה בבדיקה. ופשוט תסתכלי בראי ותהיי מאושרת.
חיוך מהלב כתב:
הבטחתי לספר לכם על כל הימים. מלבד שבת בצהריים אכלתי קינוח במסעדה, אני עושה את המיטב שביכולתי ללא לחם כלל כל השבוע. לצערי איני רואה או מרגישה עדיין על הבגדים את הירידה המצופה. אמש הייתי בערב סיפורים בת"א, כדי שלא אתפתה הכנתי בקופסה סלט שאותו אכלתי בהנאה מול האנשים שסביבי שאכלו ביגלך עוגות קנויות ועוד שטויות אחרים. כשהגעתי מאוכזבת מהתוכנית, עייפה ומותשת מיום ארוך הביתה אכלתי כמות לא הכי קטנה של חתיכות גבינה 9% צהובה. הרעב הכריע אותי, אבל כל יום שמרתי בלי פחמימות משעה 17.00 ואיני מרגישה שירדתי באמת התאמצתי כל השבוע בלי הנחות בשום דבר. מעבר לכך, מחר הוא יום השקילה שלי, ואני מרגישה מותשת מחמת המאבק שלי, היום אין לי כוח נפשי לצעוד, מחר כל היום יש לי בדיקות ... עוברת כל יום וכל שעה לגופה ומתפללת לטוב כי עלי באמת להתאמץ לחזור למשקלי בלי עכבות וגם רוצה לרדת אפילו קצת יותר. בקיצור המחשבות שהיו מציפות אותי בעבר כמו, אם אני כל כך משתדלת ואין תוצאה - לאכול פשוט לאכול ... לא לעשות כל מאמץ יותר. מחשבות של טיס אוטומטי. אני לא יכולה לחזור למחוזות הגרועים ההם שליוו אותי כל חיי, בנוסח "אם כבר אז כבר"... ואין טעם להתאמץ כי לא קורה מה שאני מקווה. מחשבות כל כך קשות שאיתן קשה להתמודד. אבל החלטתי שאני לא אשבר כי אין לי ברירה, כי אני לא יכולה לחזור אחורנית והמחשבות הקשות תעלמנה. כמה מילים של עידוד תעזורנה לי לבטח. יום נפלא לכולנו
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/12/2013 15:47
חיוך מהלב Posts: 1125
|
הבטחתי לספר לכם על כל הימים. מלבד שבת בצהריים אכלתי קינוח במסעדה, אני עושה את המיטב שביכולתי ללא לחם כלל כל השבוע. לצערי איני רואה או מרגישה עדיין על הבגדים את הירידה המצופה. אמש הייתי בערב סיפורים בת"א, כדי שלא אתפתה הכנתי בקופסה סלט שאותו אכלתי בהנאה מול האנשים שסביבי שאכלו ביגלך עוגות קנויות ועוד שטויות אחרים. כשהגעתי מאוכזבת מהתוכנית, עייפה ומותשת מיום ארוך הביתה אכלתי כמות לא הכי קטנה של חתיכות גבינה 9% צהובה. הרעב הכריע אותי, אבל כל יום שמרתי בלי פחמימות משעה 17.00 ואיני מרגישה שירדתי באמת התאמצתי כל השבוע בלי הנחות בשום דבר. מעבר לכך, מחר הוא יום השקילה שלי, ואני מרגישה מותשת מחמת המאבק שלי, היום אין לי כוח נפשי לצעוד, מחר כל היום יש לי בדיקות ... עוברת כל יום וכל שעה לגופה ומתפללת לטוב כי עלי באמת להתאמץ לחזור למשקלי בלי עכבות וגם רוצה לרדת אפילו קצת יותר. בקיצור המחשבות שהיו מציפות אותי בעבר כמו, אם אני כל כך משתדלת ואין תוצאה - לאכול פשוט לאכול ... לא לעשות כל מאמץ יותר. מחשבות של טיס אוטומטי. אני לא יכולה לחזור למחוזות הגרועים ההם שליוו אותי כל חיי, בנוסח "אם כבר אז כבר"... ואין טעם להתאמץ כי לא קורה מה שאני מקווה. מחשבות כל כך קשות שאיתן קשה להתמודד. אבל החלטתי שאני לא אשבר כי אין לי ברירה, כי אני לא יכולה לחזור אחורנית והמחשבות הקשות תעלמנה. כמה מילים של עידוד תעזורנה לי לבטח. יום נפלא לכולנו
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|