21/11/2013 13:36
רבקה
Posts: 8411
|
אשירה אישה יקרה.
ראשית אני שמחה לראותך כאן בינינו ואיתנו .
ליבי איתך בכל המצב החדש שנקלעת אליו.
הפוסט שלך מרגש אותי מאוד
אך כמו שכל חברותינו כתבו לך כבר
החיים חזקים מהכל
ואת יקרה שלי את כל כולך נתת כדי שיהיה טוב
ובחזרה תקבלי התנהגות הולמת מכל הסובבים אותך.
אנחנו תמיד מוכנים לעזור לייעץ לפרגן ולתמוך רק אם תבקשי.
אני מחבקת אותך בחיבוק עוטף ואוהב
ומקווה שהתקופה לאט לאט תעבור ואת יוצאת לדרך חדשה. ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/11/2013 10:50
שאפתנית
Posts: 8392
|
אשירה יקירה,
אני קוראת את דבריך ומבינה לליבך. עברת שינוי גדול בחייך שאינו תלוי בך ובטח לא הזמנת אותו אבל הוא כאן. אני בטוחה שעם הזמן את תכנסי שוב לשגרת חיים שבה תמלאי את חייך בדברים אחרים. את יודעת החיים חזקים יותר מהכל וגם אם אנחנו נופלים ומתקשים מעט בסוף היציבות חוזרת לחיינו.
אני שולחת לך חיבוק ענקי. את אישה טובה וחזקה אני בטוחה שלאט לאט תפלסי את הדרך.
הכי חשוב שתזכרי שאת אף פעם לא לבד. אנחנו תמיד כאן איתך ביחד.
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/11/2013 15:37
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
ואנו איתך מחבקים ואוהבים
אני בטוחה שגם אם לא יהיה קל בהתחלה את תצליחי
ואנו כאן ואל תתביישי בשורות טובות והרבה 
אשירה כתב:
תודה לכן נינוש, איריס וטלי היקרות,
התמיכה והאהבה שאני מקבלת כאן זה כמו עוגן שעוזר לי להתחיל להתחבר בחזרה לחיים.
הכל באמת כל כך טרי והפצע פתוח וכואב מאוד אבל אנו חסרי אונים מול האובדן.
אני יודעת שכל מה שיהיה מעכשיו יהיה אחרת ושונה, תמיד יהיו רגשות נילווים שלא הרגשתי עד כה.
אעבור כל יום ביומו ואשתדל להגיע לדברים טובים שימלאו את החלל שנוצר.
אוהבת אתכם,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/11/2013 06:52
אשירה
Posts: 4292
|
תודה לכן נינוש, איריס וטלי היקרות,
התמיכה והאהבה שאני מקבלת כאן זה כמו עוגן שעוזר לי להתחיל להתחבר בחזרה לחיים.
הכל באמת כל כך טרי והפצע פתוח וכואב מאוד אבל אנו חסרי אונים מול האובדן.
אני יודעת שכל מה שיהיה מעכשיו יהיה אחרת ושונה, תמיד יהיו רגשות נילווים שלא הרגשתי עד כה.
אעבור כל יום ביומו ואשתדל להגיע לדברים טובים שימלאו את החלל שנוצר.
אוהבת אתכם,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/11/2013 05:37
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אשירוש יקירה מחבקת אותך לחיזוק ,הפצע מאוד טרי וקשה לתת עצות יחד עם זאת אין לי ספק שצעד אחר צעד תמלאי את החלל הריק
שנוצר כי את יודעת החיים חזקים מהכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/11/2013 18:21
IRIS
Posts: 753
|
אשירה יקרה משתתפת בצערך ואין מה לומר לכאב כל כך קשה. גם אצלנו עבאה השנה עם אובדן קשה במשפחה שלי וגם של בעלי. אני יודעת רק דבר אחד מהכל שאם אנחנו בוחרים להמשיך ולחיות זה מה שיהיה וזה מה שצריך להיות. אין לי מילים לנחם אבל מחבקת אותך בחום כמו שאני קיבלתי מהסביבה הקרובה אלי. היי חזקה . אוהבים ומחבקים כל הפורום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/11/2013 08:18
נינוש
Posts: 1442
|
אשירה יקרה ,
טוב שחזרת אלינו ,
משתתפת בצרך ובצער בני ביתך
תודה על השיתוף שלך
לי אין כושר כתיבה רהוט כמו. חברותי
אך ליבי ליבי איתך !
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/11/2013 04:46
אשירה
Posts: 4292
|
תודה יקרות, לכל אחת ואחת מכן,
נחושה החכמה והרהוטה, את צודקת בכל, בהרבה הקשבה ללב ובקצב איטי אמצא את הדרך להמשיך.
דנילה, תודה על המחמאה, גם את אינך קוטלת קנים. עצות אכן קיבלתי לרוב אבל רק אני יודעת מה באמת יעשה לי טוב ובזה אבחר.
נילי הטובה, תודה על ניחומייך ועל מילות החיזוק, הפרידה אכן כואבת והלב מסרב לקבל.
קרולין היפה, מודל חיקוי לכולנו, תודה על המילים החמות והמחזקות.
קרנושה המתוקה, את כל כך צעירה וכל כך בוגרת, דברייך כה חזקים, באמת אצטרך להכיר את עצמי מחדש ומעניין מה אפגוש.
דובונית היקרה, מילותייך מנחמות ומחזקות, אאמץ אותן אל ליבי.
אפי הנדיבה, אכן החיים גדולים מאיתנו ואני חייבת לבחור בהם, במיוחד למען ילדיי היקרים וזכרו של בעלי.
מירי אהובה, ליבך ענק, חושבת על כולם ומחזקת את כולנו, גם כשהייתי מנותקת הייתי מחוברת ושאבתי הרבה כוח מהידע שיש לאן לחזור.
שוב תודה לכן בנות אהובות ותודה על קיומו של הפורום הזה.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 23:06
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
אשירה יקרה וטובת הלב
אני מאד שמחה ששיתפת אותנו וניכנסת לפורום
עברת סבל רב...והבדידות לא קלה....אבל אנחנו כאן איתך
בתמיכה עידוד והמון אהבה, מגיע לך לדאוג לעצמך,
ללמצא תחביב מספק....להתנדב...ולטפח את עצמך.
אני בטוחה שאת תצליחי כי את חזקה ואת מקסימה
ותיכנסי בבקשה לתת חיבוק בחנוכה.....
אוהבת אותך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 22:47
EFF
Posts: 6397
|
אשירה יקרה ומרגשת...אכן החיים מזמנים לנו התמודדויות שאיננו מוכנים אליהן ומקווים שלא תתרחשנה - אבל החיים גם גדולים מאיתנו. חזקי, אימצי, אספי את כוחותייך - כי התכונה היקרה ביותר שיש לאדם היא הכושר לעמוד גם מול קשיים ולהתגבר.
קבלי חיבוק ♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 22:34
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
יקרתי ריגשת במילותיך...
תנוחמי מן השמיים ושלא תדעי מכאוב לא קל לאבד אדם יקר
כל הכבוד לילדיך ולך על הטיפול המסור זה לא מובן מאליו
וכעת זרי למרות הכאב מותר לנו להיות שם אך לא לשקוע
תנסי לצוף ולאט לאט לעלות מעלה אל דרך חדשה דרך אחרת
גם למען עצמך מותר חפשי את המקומות והדברים שיחזקו וימלאו אותך בטוב ושמחה
ושיהיה המון בהצלחה אלפי נישבוקים אנו כאן בשבילך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 21:19
קרנושה
Posts: 3420
|
אהובה ויקרה שלי♥
ריגשת גם אותי עד לנימי הנפש..
הדינאמיקה של החיים שלנו היא כל כך אינטנסיבית שלפעמים אין לנו קצת זמן לעצמנו ולפעמים יש לנו הרבה זמן לעצמנו,
אני רואה את זה בחיי היום יום שלי כשאני משוועת לרגע דל והשגרה עמוסה וההפך, כשהיתה תקופה שלא עבדתי והיו המון רגעים
דלים וכל מה שרציתי זה להיות עסוקה. והכדור הזה כל הזמן מסתובב אבל צריך גם לקחת פסק זמן לעיתים ולעשות משהו למען
הנפש שלנו. והבנתי אותך בין השורות וגם אני כזו אחת שדואגת תמיד לכולם אבל שוכחת את עצמה. וזה לא צריך להיות כך.
וכעת נפתר סכר גדול, יש לך את כל הזמן לנהל את מה שאת רוצה, לעשות את כל הדברים שזנחת, או שלא היה בך הכח לעשות...
זה המומנטום שלך וזו הדינאמיקה היפה שבחיים. עכשיו את. כן את.
מעל לכל אני חושבת שמגיע לך את כל הטוב שייש לעולם להציע, את ראויה ואת כל כולך קסם. איך עדיין לא פגשתי אותך אין לי שמץ
אבל ברגע שזה יקרה אני מבטיחה לך חיבוק גדול מימדים!! ואני כמובן כאן ואיפה שתרצי תמיד מוכנה להיות לצידך.
עם כל הקשיים והמכשולים של החיים יש המון יופי, אסור לך לשכח זאת. ולהתחיל ללמוד להכיר את עצמך מחדש.
שולחת לך נשיבוקים חמים חמים ומאחלת ימים נפלאים ומאושרים בדרך!♥ תמשיכי לשתף אותנו, זה בריא לכולנו, את נחוצה פה!!!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 19:58
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה יקרה ואהובה,
ריגשת אותי ונגעת בי מאדדדדדדדדדדדדדדדדדד.
כן החיים שלנו , של כולנו כל הזמן משתנים בצורה כזאת ואחרת.
וכל מה שקורה לנו מצריך מאיתנו ים של כוחות נפש, משאבים ויכולות שטמונים, וחבויים בתוכנו.
אני מאחלת לך מכל ליבי שתדעי לעבור הכל בצורה הכי טובה, ובראש מורם, כי החיים חזקים מהכל.
מחבקת ומחזקת אותך מאד
נשיקות
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 19:58
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה יקרה ואהובה,
ריגשת אותי ונגעת בי מאדדדדדדדדדדדדדדדדדד.
כן החיים שלנו , של כולנו כל הזמן משתנים בצורה כזאת ואחרת.
וכל מה שקורה לנו מצריך מאיתנו ים של כוחות נפש, משאבים ויכולות שטמונים, וחבויים בתוכנו.
אני מאחלת לך מכל ליבי שתדעי לעבור הכל בצורה הכי טובה, ובראש מורם, כי החיים חזקים מהכל.
מחבקת ומחזקת אותך מאד
נשיקות
קרולין
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 18:37
1103
Posts: 5022
|
אשירה יקרה
איזה פוסט נוגע ללב ומרגש.פרידה הינה דבר קשה וכואב בפרט מבעל ואב יקר ואהוב.עד עכשיו היית חזקה למען ילדיך .
עכשיו את חייבת לעשות למען עצמך.
קבלי ממני חיבוק
חזקי ואימצי
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 18:33
dany
Posts: 19819
|
אשירה אהובה
לתת עצות זה ממש קל............
אך לא אעשה זאת, כי לא עמדתי בנעלייך.
את בחורה מאד חכמה(זה כבר למדתי) ואני בטוחה שתמצאי את השבילים החדשים שהחיים מובילים אותך.
מאחלת לך הצלחה ומחבקת אותך באהבה.
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 18:05
נחושה
Posts: 6982
|
אשירוש יקירה
טוב ששיתפת וטוב שהתפרקת וטוב שהיית עסוקה עד עכשיו. החיים מזמנים לנו אובדנים ופרידות אבל גם כוחות פיזיים ונפשיים כדי להמשיך בחיינו המאתגרים. כדי למלא את הוואקום שנוצר את צריכה לחזור להליכות לקריאה לשנת צהריים טובה ופשוט לייצר לך סדר יום חדש.
לאט מבלי לזעזע סדרי בראשית והעיקר ברוגע ובהקשבה לליבך.
כתבי לעצמך את חלומותייך והתחילי להגשימם. את לא לבד יש לך אותך וזה המון בתור התחלה. מקווה שתגענה בשורות טובות ושולחת לך חיבוקי גדול של אהבה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/11/2013 16:43
אשירה
Posts: 4292
|
חברות יקרות,
מזמן לא ממש כתבתי וחלקכן אולי הבינותן שהמצב בבית היה לא פשוט ולא קל. התמודדנו בשנתיים האחרונות עם מחלתו הקשה של בעלי ועם עוד דברים לא קלים שבאופן טבעי לרוב התגמדו.
בעלי נפטר לפני חודשיים, נלחם עד הרגע האחרון ולא וויתר, אנחנו היינו כל הזמן לצידו, נעזרים בכל מה שרק אפשר ובכל מי שרק אפשר, ולפעמים זה אומר גם להילחם במערכת או בחלק מצוות הרופאים והאחיות. התאמצנו לא ליפול בין הכסאות, דבר שקורה לאחרונה לא מעט אצל חולים מורכבים בגלל שכל רופא עוסק בהתמחות ספציפית ואין מי שלוקח אחריות על המכלול ואת זה לצערי צריכה לעשות המשפחה והרבה פעמים ידינו כבולות.
יש לנו ילדים צעירים שכעת בונים את חייהם ותקופה ארוכה השתדלתי עם בעלי לחסוך מהם עד כמה שאפשר את הנטל של הטיפול והדאגה. לאחרונה כשהמצב החמיר הם תרמו כמיטב יכולתם, הבת דחתה את תכניותיה כדי להיות איתנו, באמת עזרה והייתה שותפה מלאה בכל המטלות בבית ובבית החולים. היא אהבה את אביה אהבת נפש והייתה קשורה אליו וסיבלה גדול מאוד. גם הבן תרם את חלקו בזמן חופשת הקיץ מהלימודים, היה קשור מאוד לאביו והיה שבור ממותו.
עברו חודשיים, בחודשיים אלה הייתי מאוד חזקה בשביל ילדיי. כעת שירה הבת מימשה תכנית שנדחתה זמן רב וטסה כדי לחבור אל בן זוגה שנמצא במרחקים וכדי להתחיל את חייה החדשים. הייתי חזקה כדי להקל עליה וגם עלי את הפרדה.
הבוקר קמתי לחיים אחרים. הבית ריק, הכל שקט, שקט מידי. ההתמודדות האמיתית מתחילה רק עכשיו. עד כה הייתי עסוקה במטלות וזה עזר. לאט לאט הכל מסתדר ואני מוצאת את עצמי עם זמן פנוי שלכאורה פותח בפני המון אפשרויות אבל אני לא רגילה לכך. הייתי רגילה תמיד לטפל בכולם ועשיתי זאת מאהבה ופתאום אין במי לטפל, אין למי לדאוג, צריכה לדאוג לעצמי וזה מוזר לי, נכון שלא בצדק ולא כך צריך להיות אבל עובדה שזה כך.
קצת התפרקתי הלילה והבוקר, באמת הגיע הזמן שזה כבר יקרה, אני הרי לא באמת חזקה, זה רק כאשר אני צריכה בשביל אחרים אז אני יודעת היטב אבל בשביל עצמי זה לא קל בכלל.
אוהבת אתכם ותודה על האפשרות לשתף,
--
אשירה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|