07/11/2013 05:29
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/11/2013 21:19
נחושה
Posts: 6982
|
חיוך מהלב כתב:
התרגשתי יחד עימך בכל מילה שכתבת. את גיבורה שעשית את המסע הזה לא פשוט !!!
האמת שהיום באזכרה של אבי ז"ל כולם אמרו אותו הדבר, שלא כל אחד מסוגל ומספיק התמונות בגוגל וסרטים ביום השואה.
לדעתי ללא קשר למבנה האישיות והחוסן הנפשי, זה מסע חובה אם אך מתאפשר. זה לא טיול שורשים כמו שאחדים חושבים....זהו מסע שנוסעים אליו עם שאלות וחוזרים לפעמים עם שאלות מורכבות אף יותר....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/11/2013 20:26
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
התרגשתי יחד עימך בכל מילה שכתבת. את גיבורה שעשית את המסע הזה לא פשוט !!!
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/11/2013 19:23
IRIS
Posts: 753
|
מרגשת.... נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/11/2013 22:02
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
ריגשת אותי נחושתית תודה על פוסט מלא תבונה ועוצמתיות 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/11/2013 14:31
רבקה
Posts: 8411
|
נחושתי מרגשת מאוד כתיבתך.
אני בטוחה שאת מלאת חוויות נסערות שלא תשכחנה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/11/2013 11:09
1103
Posts: 5022
|
נחושה יקירתי
ברוכה השבה
אני בטוחה שחזרת טעונת חוויות מרגשות
לא קל הוא המסע לפולין
את מזכירה לי את חזרתה של ביתי ענבר כאשר יצאה לפולין במסגרת ביה"ס התיכון
יום נפלא
נילי♥♥♥
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/11/2013 11:08
נינוש
Posts: 1442
|
נחושה יקרה ,
הזכרת לי את המסע לפולין שלי ,
נסעתי כהורה מלווה עם הבת שלי בבית ספר בליך
זה היה מסע מדהים בעוצמתו ובתחושות שלו
כבר עברו מעל ל10 שנים והפורט שלך החזיר אותי לשם
בכי וצחוק התערבבו יחד באוטובוס, בהרצאות ובמחנות
ממליצה בחום לכל אחד לבקר שם ולדעת למה אנחנו פה !!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/11/2013 09:12
אקורדיאון
Posts: 16381
|
תודה על השיתוף.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2013 22:30
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
נחושה המרתקת....תודה רבה חויה לקרא אותך
איך הגיב בנך לטיול.....מאחלת לך תקופה נעימה
עכשיו בחיים, אחרי טיפול מסור כל כך בחמיך היקר.
בהצלחה ותמשיכי לשתף אוהבת וגאה בך מאד מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2013 20:11
נחושה
Posts: 6982
|
ערב טוב פורום יקר,
זהו הראשון בסדרת פוסטים שמאמינה שייצאו בימים הבאים.
הייתי במסע פולין כהורה מלווה וכשותפה למסע עם בני הבכור בכתה יב' לשמונה ימים מלאים בפולין ואחרי הכנה של מס' שבועות ובהם הרצאות סרטי שואה, עדות שרידי שואה,ועבודה רגשית לחבר ולפתוח את הקבוצה כדי שנחלוק רגשות, מה ששמיניסטים ממעטים לעשות.
הייתי בצד האפל - מומלץ בחום: לדעתי כראשונה שנוסעת ממשפחתי (בשני הצדדים) חוץ מאחיין של בעלי שנסע לפני שלוש שנים בתיכון אני הראשונה לחוויה.
יש משהו בלצאת למסע כזה מצד אחד טעונה רגשית, מאודדדדדדדדדדדד (היום הסתיימה סאגה ארוכה של 8 חודשים מתישים פיזית ובעיקר נפשית כשחמי חזר לדיור המוגן מתפקד בריא ועצמאי) ומצד שני לצאת נטולת כל ציפיות ואפילו להתעלם מהלוקיישנים בהם תבקרו ולזרום כל יום מחדש עם הלו"ז והמראות.
הייתי נטולת שיפוטיות, הייתי מנותקת פיזית מהעולם החיצון (תקלה בנייד שהשביתה כל יכולת להשתמש בוואצאפ,פייסבוק,מיילים בקיצור הייתי מנותקת מהרשת, CNN, BBC, עיתונות וכל לילה במקום אחר בפולין)
בנסיעות הארוכות הוקרנו סרטי שואה וגבורה כי הנסיעות בפולין ארוכות מאוד כשעוברים "ממחוז למחוז" וזה "הורג את הזמן יופי"
בקיצור, הייתי נטולת הגנות והסכר במיידנק נפרץ ובכי שהחזקתי כשנה בפנים יצא לו בגלים גלים המפכים ושותפים את עיניי הירוקות ומבריקים כל פינה אפלה בנשמה.
הייתי בצד האפל ואיני שם עוד, השארתי בפולין במחנות את הכעסים, התסכולים, הזכרונות הקשים, המראות והריחות מהתקופה הארוכה בבית חולים ובבית, השארתי מאחוריי את הזלילה הרגשית, את הילדותיות שבאי דחיית סיפוקים מול מתוק ופחממתי ובגדול פיניתי מקום בנשמה.
כשהתודעה מתמלאת בשואה היא מתרוקנת מדברים אחרים.
לטעמי הטיול הוא הרבה מעבר להיותך ישראלי / יהודי / עם ישראל חי / מדינת ישראל/ זיכרון.
המסע הזה הוא להבין מהו טוב ורע, מהו עם שקם לכלות עם אחר, מהי אמונה, כבוד האדם, צלם אנוש, גבולות, אופטימיות, אומץ, תקווה, המקום של דת, המקום של אידיאולוגיה, משפחה, שייכות, עזרה הדדית, נתינה, חמלה, ועוד ועוד.
זהו מסע קשה פיזית (הולכים המון, ישנים מעט) קשה נפשית (בתי עלמין, בורות הריגה, שרידים אותנטיים ומשוחזרים וכמובן כל המשתמע והנלווה לאאושוויץ, בירקנא, פלשוב, מיידנק, טרבלינקה.....)
זהו מסע מעצב או לפחות מחשל בדרך לגיוס ובוודאי כשעוברים אותו בגיל מבוגר כבעל משפחה ילדים ואישיות מגובשת.
להיות שם זה לא כמו לראות בתמונות!!!
ולמקרה ששאלתם, צחקנו המון, נשנשנו יותר מדי, שתינו מים מים בששון ואנחנו לא יכולים לראות יותר ציפס, שניצל, כריכים ועודכמה דברים בחודש הקרוב.
לילה טוב
נחושתכם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|