25/09/2013 05:49
אקורדיאון Posts: 16381
|
בלי דאגות,לדאוג להנות .
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/09/2013 00:11
דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
כמו שאנו לך הבנות בטוחה שתצליחי תחליטי מראש תבקשי עזרה תעשי השתדלות והשמיים הם הגבול ואל תשכחי להכנס לעדכן ואת כל הטיפים של מירי ליישם בהצלחה והמון הנאה וכל הכבוד על השינוי החשיבתי שאת עושה זה השינויים המחלחלים אט אט יישר כוח edited by דובונית אכפת לי on 9/25/2013
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/09/2013 20:38
חיוך מהלב Posts: 1125
|
בנות יקרות עשיתם לי את היום. פשוט מזכרוני (הייתי הרבה בארה"ב שנות ה-70,80 וה-90) הכל לבטח השתנה לטובה והג'נק שהם יהנו מזה. לא אני שעבדתי קשה מאד להגיע להשגי. תודה על מילות העידוד תבורכו. חג שמח ! באהבה חנה
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/09/2013 16:15
dany Posts: 19819
|
חג שמח יקירה ואני יודעת כפי שכבר כתבתי לך שאין שום בעיה בארה"ב למצוא את האוכל המתאים והנכון.
לצד הג'נק פוד יש שפע של מאכלים שמותר לנו, שמסומנים היטב. כפי שאת כותבת צריך רק לרצות . בהצלחה וחופשה נהדרת.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/09/2013 16:02
חיוך מהלב Posts: 1125
|
יקירתי המון תודה על העידוד. אכן אבקש ממנו לעזור לי בתהליך השמירה לפחות על הקיים גם אם לא ארזה עוד 2 קג כפי שאני רוצה. בהחלט אבקש ממנו לאכול נכון עד כמה שאפשר. שיהיה חג שמח ומאושר לכולנו חנה
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/09/2013 12:00
1103 Posts: 5022
|
חנה יקרה אין דומה ביקור משפחה בחו"ל לטיול בו האכילה מתבצעת אך ורק במסעדות. אני בטוחה שבביתו של בנך ומשפחתו תוכלי למצוא את מה שמתאים לך תוכלי להגיע לסופר הקרוב לביתם ולרכוש את כל המצרכים הדרושים וכאשר תצאו לאכול בחוץ גם שם תוכלי לבחור מהתפריט. בני ומשפחתו מתגוררים בקנדה וכל פעם לפני שאנו מגיעים בני נערך עבורי. אני מאחלת לך נסיעה טובה והנאה בחיק המשפחה. נילי
-- וסרהולץ
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/09/2013 09:30
חיוך מהלב Posts: 1125
|
מי היה מאמין שאני אדאג שמא לא אוכל לאכול את מה שנכון לי בחו"ל? כשהייתי חנה אחרת, בעלת משקל וגם "עיניים גדולות" כל מה שעניין אותי הוא "יציאה לחופש פרושה גם התרת כל רסן בנושא האכילה"... לא היה איכפת לי איך אני אחזור ומה יהיה אח"כ. הייתי בבחינת אכול ושתה כי מחר נמות תרתי משמע. השינוי ב"מוח" שאני עובדת עליו מידי יום הוא כל כך גדול, שהנה עכשיו 3 ימים לפני נסיעתי אני מודאגת. שמא לא אמצא את המאכלים הנכונים לי בריאותית ודיאטטית, שמא לא אמצא מסלול לצעוד בו מידי יום והרי אלה הם מאושיות חיי עכשיו. המצב שלי הוא ששנים רבות לא הייתי בארה"ב ממה שאני זוכרת יש לי זכרונות מאד קשים לגבי הג'נק פוד שם ובכלל. אבל עכשיו עשיתי החלטה שלפיה אני לא אוותר. לא אתפתה ופשוט כשיהיה משהו לא לרוחי ולא לפי האכילה השפויה שלי, אני אוותר על אכילה בכלל, ואולי אמצא דרך אחרת. בקיצור אני מתפללת לאל הטוב שינחה אותי ללכת בדרך "הישר" כלומר בדרך הנכונה לבריאותי ולמשקלי. מי היה מאמין אבל שינוי כל כך מהותי בגילי המופלג לא ברור מאליו. אני כן זקוקה לכך שתחזיקו לי אצבעות ולא אתפתה בכל זאת, למרות שמה שעולה מהר יורד מהר. החופשה יכולה להיות נפלאה וטובה (במקרה זה אנו מבקרים את בננו ומשפחתו שנסעו לרילוקשין) גם אם לא אוכלים "מה שרוצים" או מה שהעיין מבקשת לאכול אלא אוכלים בריא וטוב. יתרה מזו הרי אני רוצה להיות מסוגלת להכנס לבגדים שלי בכיף ולא להרגיש צפוף חלילה... אני מדברת עם עצמי כל הזמן ולעיתים כפי שקורה לי כאן בארץ, כשאני רואה משהו ומאד בא לי לאכול אותו אני עוברת הלאה. מה לעשות? כל מה שאני רואה זה פלסטיק בלבד ולא יכנס אלי לגוף. האם גופי הוא פח זבל חלילה? וכן עלי להזכיר לעצמי על בסיס יום יומי שאין לי דרך אחרת, ולעיתים עלי להזכיר לעצמי במשך היום כמה פעמים .. מי אמר שהכל פשוט? אבל ממש ממש כדאי כי מי שכמונו במסגרת וממשיך לשמור על משקלו התקין הרווח שלו הוא פשוט מדהים מכל הבט שאפשר להסתכל עליו. שיהיה לכולנו המשך יום נפלא יום ג' פעמיים כי טוב. באהבה רבה חנה
-- hs
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|