17/08/2013 10:28
IRIS Posts: 753
|
מצמרר וכמה אמיתי. סיפור נפלא ודינה את מיוחדת במינך. נשיקות
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2013 09:45
toly Posts: 898
|
יופי של סיפור דינל/ה אפשר גם להיות בגן שלך ולהצטרף לקייטנה יבורכו גננות כמוך שבת נפלאה טולי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2013 09:30
דרך המלך Posts: 5707
|
סיפור יפה וכן הכל תלןי בנו.. שבת שלום
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2013 12:58
רבקה Posts: 8411
|
דינה'לה תודה על השיתוף סיפור עם הרבה מחשבה ואת יקירה המשיכי באנרגיות החיוביות שלך המובילות אותך להצלחה ♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2013 09:49
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
דינהלה איזה סיפור מקסים לשבת כף לילדים בגן שלך...את מלכה תמשיכי כך לשמור דיאטה ועל המצב רוח המדהים שלך.... אוהבת אותך מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2013 09:49
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
דינהלה איזה סיפור מקסים לשבת כף לילדים בגן שלך...את מלכה תמשיכי כך לשמור דיאטה ועל המצב רוח המדהים שלך.... אוהבת אותך מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2013 09:49
miribelkin Administrator Posts: 3755
|
דינהלה איזה סיפור מקסים לשבת כף לילדים בגן שלך...את מלכה תמשיכי כך לשמור דיאטה ועל המצב רוח המדהים שלך.... אוהבת אותך מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2013 09:45
דינלה Posts: 44
|
"אל תסתכל בקנקן" בעיר אחת נהג הגביר לערוך סעודה, כל ראש חודש,סעודת מצוה, אליה היו מוזמנים כל התושבים. גם מולא אברהם רצה ללכת, הלך וישב בתחילת השולחן. בא אדם לבוש יפה, ניגש הבעל בית למולא ואמר לו - זוז נא מעט, בא עוד אדם ושוב- מולא אברהם זוז נא מעט. וכך עד שכבר ישב בסוף השולחן על ספסל עץ.את מיטב האוכל הניחו כמובן בחלק הראשון של השולחן. ועד שהגיע לידי מולא , היו שאריות בלבד.מולא לא אמר דבר ובסיום קם והלך לביתו.כעבור חודש, שוב היתה סעודת מצווה,הפעם מצא מולא אברהם גלימה אדומה ויפה בעליית הגג, ומגבעת תואמת ולאחר ניקוי לבש אותה והלך. רק הגיע ניגש אליו הגביר, בירך אותו והושיבו בראש השולחן. הגישו את קערת המרק, לקח מולא את קצה הגלימה וטבל במרק ואמר לה- אכלי גלימה, כי בזכותך אני אוכל ארוחה. אותו דבר עשה לבשר, לאורז,ולקינוח. הביטו בו האנשים בפליאה ושאלו אותו - רבי למה תאכיל את הגלימה ותדבר אליה? אמר להם הייתי פה לפני חודש בבגדי הפשוטים הושיבו אותי בסוף השולחן , ואכלתי שאריות בלבד. עכשו אני עם גלימה הדורה, הושיבו אותי בראש השולחן והגישו לי מטעמים,וכל זאת בזכות הגלימה, לכן אני מאכיל אותה. הביט בו הגביר והתבייש, והחליט שמהיום כל מי שבא, יושב איפוא שהוא רוצה והאוכל יחולק שוה בשוה על כל השולחן. סיפור נחמד נכון ...אבל בהומור הייתי אומרת טוב שנשארו לי שאריות ככה לא אוכל הרבה. האמת היא שמאז שאני אצל מירי למדתי יותר להאכיל את הילדים בגן שלי ופחות לאכול. וגם כבר כמה שנים אין ופלים בגן וסתם ממתקים לימדתי אותם לאכול "ממתקים מהטבע פירות העונה " וחוץ מזה בקייטנה אכלו גם קרטיבים וזה הספיק. הכל תלוי באמת בנו .המשך יום נפלא לכולם. נשיקות מירי את עושה לי רק טוב בחיים שלי.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|