02/07/2013 22:27
adish
Posts: 342
|
אין כמו משהו מנחם ומתוק אחרי חוויה לא נעימה
כל הכבוד שאת התגברתתתתתתת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 22:17
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
מי ששאל. קניתי עוגה לחלק לבנות בקורס דרמה. נשארה 1/3 עוגה והחלטתי שאביא לגברים אצלי בבית. עמדתי במשימה למרות שקשה לי.
לגבי יצורים מגעילים כמו עקרב, רק סערת הרוח ופחד יכלו לגרום לי ללכת לאכול. אבל התאפקתי. למה? כי לפני שנים נפגשתי בנחש צפע ממש דרכתי עליו ולא ראיתי בלילה במדרגות. אבל אז היו שדות מסביב. היום הכל בנוי כבר אבל הפחדים עדיין נותרו ולא הבנתי מהיכן הגיע היצור המגעיל הזה.
על כל פנים הכל טוב ומאחלת לכולנו יום של שמירה ושפיות. אני נשארתי באותו משקל אבל בטח אראה ירידה בימים הקרובים. שתיתי המון מים היום ואולי זאת הסיבה שלא ראיתי ירידה של ממש.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 15:59
EFF
Posts: 6397
|
חנה יקירתי....גם אני לא הייתי אוכלת אחרי המפגש עם העקרב...אני ממש נגעלת מיצורים כאלה ומיד התיאבון פורח (למזלי...) עוד כשהייתי ילדה
דבקה בי התכונה הזו..יש משהו טוב בכל דבר "רע"...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 09:39
קרולין
Posts: 6651
|
בראבו חיוך את נהדרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 08:42
רבקה
Posts: 8411
|
העקרב סוף טוב הכל טוב.
המשך יום נפלא.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 08:41
רבקה
Posts: 8411
|
חנהלה אני שואלת למה העוגה בכלל הגיעה להיות לצידך במכונית?
ועכשיו מגיע לך את מלוא הפירגון על עמידך מול הדבר שאין ספק שהוא טעים מאוד. איזהו גיבור הכובש את יצרו.
ולגבי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 08:17
dany
Posts: 19819
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 06:54
בלונדה....
Posts: 3603
|
כל הכבוד!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/07/2013 05:25
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מחוננת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/07/2013 23:51
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
היום חזרתי זה עתה משיעור דרמה. היתה שם עוגת שמרים שאני מאד אוהבת אבל חשבתי כיצד אשנא את עצמי אם אוכל ממנה. וכך מה שנשאר ממנה היה לידי במכונית, לא נגעתי בי נשבעתי למרות העייפות והריח של השוקולד. הייתי גאה בעצמי. ואז הגעתי הביתה. עליתי במדרגות ומה אני רואה? עקרב שחור בכניסה לבית ממש ליד הדלת. נתקפתי חרדה וקראתי לבעלי הגיבור שלקח מכשיר קהה והיכה בו עד מוות.
איזה פחד היה בי, והמון רגשות שגרמו לי להכין קפה לפני השינה אבל לא נגעתי בעוגה. שוב הוכחתי לעצמי שאני למרות שאני נסערת זו לא סיבה לקלקל השגי... ולהרגיש כמו בלון נפוח ועוד בשעה כזו של הלילה. זהו אני יכולה לסגור את הלילה בהרגשה טובה. כי יש לי חולשה ידועה לעוגות שמרים ובאמת דיברתי עם עצמי כל הזמן כמה אני ארגיש רע אם אחסל את מה שנשאר ממנה. הרגשת נצחון אמיתי. רציתי לחלוק עימכם...
עדיין נסערת מהעקרב שכבר נקבר בשעה טובה...שיהיה לכולנו לילה נעים של שינה בריאה ומחר הרי יום חדש בחירה מחדש בדרך היחידה - הדרך שבה אנו הולכים כל הזמן, ושפיות באוכל.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|