14/09/2010 13:24
שאפתנית
Posts: 8392
|
מהפה שלך לשמיים. כל זיווג יתקבל בברכה ואני גם מאמינה שכל זיווג יגיע בשעתו הנכונה.
שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 13:20
רבקה
Posts: 8411
|
שאפתנית כתב:
רבקה וחיה פו כתבה שהבחור הוא בגדר זיכרון נחמד...
שאפתנית את צודקת
אני ראיתי זאת ולכן כתבתי ש "כבר קיבלתי תשובה ממך "
אבל את יודעת מה לעולם אי אפשר לדעת
אולי אותו חתיך פתאום יזכר ויחפש את אותה אחת שעזר לה יד ביד לעלות
גורל זה גורל נכון?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 13:11
שאפתנית
Posts: 8392
|
רבקה וחיה פו כתבה שהבחור הוא בגדר זיכרון נחמד...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 12:59
רבקה
Posts: 8411
|
פו חביבתי את הסוף אני הרי יודעת
ואני בעצם בדיעה של מירי ורציתי לשאול נו מה עם החתיך
אז גם לזה כבר קיבלתי תשובה ממך
אז אנחנו ממשיכות הלאה במשימתינו ולא ניתן לשומן לשבור אותנו
שתהיה לך שנה מאושרת והגשמת כל הבקשות ,אמן
מקווה שאת כבר מרגישה טוב והכל מאחוריך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 12:48
Posts:
|
הי פו,
ראשית, המסלול ביהודיה קשה במיוחד, ואף אני עשיתי אותו פעמים רבות . הוא בהחלט לא קל גם למטיילים ותיקים ורזים, ולכן תדוני את עצמך לכף זכות.
שנית, אין ספק שהמשקל משמעותי, ולכן כולנו יודעים מה עלינו לעשות, ואני בטוחה שבשנה הקרובה תצליחי לרזות ולהתחטב, ואז הכול יהיה קל יותר.
ודבר אחרון, כמו שמירי שואלת - מה הסוף עם הבחור??? 
להתראות, חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 12:28
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
היי פו
לא נורא. לפעמים צריך לקבל סטירה בשביל להתקדם הלאה (תרתי משמע...)
הסטירה שלי היתה בדיקות רפואיות, הסטירה של מירי היתה שכנה שהעירה לה על המראה, אז את עם הטיול. אני בטוחה שאת תדעי לעשות מהלימון הזה לימונדה, הגעת למסגרת הנכונה בזמן הנכון, את איתנו ויהיה בסדר! ראש השנה זה זמן מצוין לעשות החלטות כאלה, וביום כיפור נפתחים השמיים לתפילותינו, ומי שבאמת רוצה גם מצליח!
שתהיה שנה טובה, חתימה טובה והרזיה מוצלחת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2010 01:11
tutit
Posts: 2431
|
הי פו יקרה!
קשה להשלים עם המשקל העודף שהתווסף והגיע אחר תקופה לא מבוטלת של אכילה
גם לי יש לא מעט להוריד,רק רציתי להעיר ולהאיר שאם את מתכוונת להתחיל בספורט אל תתחילי בדרסטיות
אלא לאט לאט כל פעם תוסיפי עוד 10 דק לא בבת את שעה,זה מופנה לכל חברי הפורום שאינם מתעמלים ורוצים להתחיל
אני מדברת מנסיון כי זה קרה לי בעבר ופגעתי בברכיים פגיעת ספורט אני אמנם הולכת ולא מוגבלת אבל לעיתים חוזרים הכאבים
בעליית מדרגות וכד' אל תלחצי תעשי הכל בהדרגה זה הכי נכון לגוף שלא יקבל שוק,
הרבה הצלחה במה שתחליטי לעשות,תתיעצי עם אורטופד שמרי על הברכיים והגב,
תעדכני
חיבוק הדס
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2010 22:39
מימי
Posts: 117
|
היי פו, צריך אומץ בלתי רגיל כדי לכתוב על חויה כזו, ולהודות באשמה-ש"נרדמת בשמירה" והתעוררת עם עוד 30 קילו....אבל...אם למירי פנית לא טעית...זה המקום והזמן, להכנס למשטר, להפסיק לרחם על עצמנו, ולעשות מאמץ ולרזות. החיים לא הולכים להיות יותר קלים, גם אני מגלה שדברים שעשיתי בקלות לפני שנתיים-עולים לי במאמץ כעת. את הכושר אמנם לא איבדתי, אבל את חוש הכיוון המפותח שלי, כן. אני מוצאת את עצמי מתברברת בנהיגה, נכנסת לרחובות שרק אלוהים יודע איך לצאת מהם, והוא כידוע לא יושב במושב לידי... בהתחלה הייתי מתעצבנת ומורידה דימעה, אך עכשיו-אני מצפצפת על הכל וצוחקת כל הדרך-בלי לדעת אפילו איך היא תיגמר... בקיצור צריך לקחת הכל בפרופורציה: אנחנו בריאות? מטפלות בבעיית ההשמנה שלנו? עושות איזה שהוא מאמץ קטן למען ההרזיה? אז בסוף הכל יסתדר!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2010 17:52
פו הדב
Posts: 114
|
אתן צודקות... אין על המסגרת... והגיע הזמן שגם אני אצליח שוב...
עם הבחור... רק זכרון נחמד 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2010 12:48
לביאה
Posts: 402
|
פו היקרה
אני קוראת אותך ולא מאמינה - כאילו אני זו שכותבת... לפני כ-13 שנים הדרכתי בחברה להגנת הטבע (חוגי סיור). אני כל כך מבינה אותך. כל משפט שקראת כאילו אני זו שכותבת. ליבי איתך ואנו רק צריכות לברך על התוכנית והשיטה של מירי המדהימה, על הפורום הנדיר באיכויותיו, על ההזדמנות לעשות שינוי בחיים. מגיע רגע שבו את מבינה שצריך להתחיל במסע הזה. מסע מפרך, קשה, מאתגר - וצודק!.
אין דרך אחרת, תודה לאל על השיעור שקיבלת, ושיהיה לך המון בהצלחה
מחזקת אותך ומאמינה בך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 22:17
מיכל שרון
Posts: 1318
|
פו יקירתי... לא בוכים על חלב שנשפך!!!
אמנם 30 ק"ג יותר.. אבל וזה אבל גדול.. אל תשכחי שבלי קשר למשקל הגוף אחר, התבגר, השתנה, התעצב אחרת.. ואת כבר פו אחרת!!!
עכשיו את כאן והכל יירד וטוב שקיבלת סטירה כזו שרק תגביר את המוטיבציה שיש לך ממילא, שרק מחדדת לך את כל האמיתות שהיו מונחות לפניך עוד קודם.. תעשי מהלימון לימונדה ותסתכלי על חצי הכוס המלאה.. והיא מלאה יקירתי!!!
אני מקווה שאת קוראת את דבריי ברוח הנכונה.. שהיא כל כולה השתתפות מעודדת ותומכת, רק לא מרחמת.. כי אנחנו אכלנו ולכן שילמנו.. ואלו החיים ועל טעויות משלמים.. ועכשיו תרימי ראש, צבעי טמבור וכמו שמירי אמרה תתמקדי בעיקר - מה עם הבחור?!?!
שיהיה לך המשך שבוע נפלא, אל תוותרי על הטיולים והחוויות, אל תתני לשומן לנצח או להפחיד אותך או למנוע ממך כלום בחיים האלה..
מחכה לעדכונים מהשקילה... 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 19:22
דפי
Posts: 1126
|
לפו היקרה
החלמה מהירה מהפציעות
קחי את עצמך בכוח קדימה ואל תוותרי.
דפי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 17:20
EFF
Posts: 6397
|
עוד סיבה טובה לדבוק במירי ובדרכה....לסלול את הדרך לטיולים קלילים ולכושר טוב...♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 16:39
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
פו היפה את העיקר לא סיפרת. יצא משהוא עם הבחור? אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 13:46
יעלי
Posts: 589
|
פו יקרה,
אנחנו השמנמודות הרבה פעמים צריכות טריגר שימריץ אותנו לדאוג לעצמנו, בעיקר בנושא המשקל והבריאות.
אולי תוכלי למנף את החוויה הקשה שעברת, כדי באמת לעודד לדרבן ולחזק אותך.
כמובן בעזרתה המדהימה של מירי ואולי גם קצת בעזרתנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 13:24
שאפתנית
Posts: 8392
|
אני מקווה פו שהנחמה בזרועותיו של הבחור החתיך השכיחה ממך את הכאב ופחד הגבהים.
עכשיו את בבית, החזרה לשגרה של האוכל וכמובן תכניסי גם פעילות גופנית יעשו את שלהם ותרגישי כמו חדשה.
מחזקת אותך, שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 13:23
אשירה
Posts: 4292
|
פו חמודה
לבי לבי לך, את גם כואבת כאבים פיזיים וגם מאוכזבת מעצמך.
קחי את החוויה הזאת כמנוף לעשייה בעתיד,
את יכולה להצליח בעזרת מירי ובעזרתנו.
אני מבינה מאוד לליבך כי אני כבר שנים רבות מוותרת על פעילויות בגלל המשקל, אפילו כעת כשמשפחתי מבלה בארה"ב ויתרתי על חוויה גדולה כי ידעתי שלא אהנה כפי שאני רוצה וגם אגביל את האחרים בגלל מגבלותי.
בגילי לתקן זה הרבה יותר קשה אבל לך אני מציעה קחי כמטרה לשפר כל פעם קצת, כל ניצחון קטן יבורך ואנחנו כאן אתך לאורך כל הדרך.
באהבה רבה
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 13:07
dany
Posts: 19819
|
פו מתוקה
טוב שנשארת בחתיכה אחת .........
מסקנות!!!!!!!!!!!!!
אוקי אז לדרך ולעשות את יודעת מה הכי טוב...
אנחנו כאן לעזור!!!
נשיקה וחיבוק שיעבור הכאב
שנה טובה וגמר חתימה טובה ושהשנה הזו תהייה ממש שונה מהקודמת........
באהבה דני
פו הדב כתב:
אני אתחיל מהסוף... שאם אני כותבת כאן אז נשארתי בחיים בחתיכה אחת... ) אתמול נסעתי עם חברים למסלול בנחל יהודיה, הוא ידוע כמסלול קשה אבל כבר עשיתי אותו לפני כמה שנים ולא היה זכור לי קושי אלא רק כיף.... לעומת זאת אתמול היה לי ממש אבל ממש קשה!!! היו נק' שממש נשברתי וחשבתי איך 669 מגיעים לחלץ אותי משם כי כבר לא היו לי כוחות נפשיים וכוחות פיזיים... פתאום הפחד גבהים שיתק אותי בכמה נק' במסלול ומזל שהיתה שם קב' של אנשים שעשו סנפלינג אז הם עזרו לי להתגבר על הפחד עם חבל קשור כבטחון... אמא'לה!!! בגדול... ההבדל היחיד בין אתמול לבין כמה שנים אחורה באותו מסלול הוא לצערי תוספת של כ-30 ק"ג ושנה וחצי שאני כבר לא בכושר ואתמול פשוט הרגשתי כמה זה מגביל אותי. במקום לדלג בין הסלעים פחדתי שבגלל שאני כבדה אין לי שיווי משקל ואני אפול והעלייה בסוף הייתה סיוט ושם ממש הרגשתי כבר את הדופק שלי ב180 או יותר ולא היה לי אוויר... התאכזבתי מעצמי כי אני פעם הייתי מטיילת מלא ועשיתי בחיי מלא מסלולים וממש רציתי לחזור לטייל בשבתות ובחגים אבל עכשיו זה ברור לי שאני חייבת קודם לחזור לכושר ולהשיל את הק"ג העודפים אחרת המסלולים היחידם שאוכל לטייל בהם הם הבניאס ונחל הקיבוצים... (מסלולים קצרים ופשוטים מאוד) או גרוע מזה להמשיך לטייל רק בקניון איילון / גבעתיים. היום כל הגוף תפוס לי ברמות קשות ונחבלתי בברכיים בצורה כזו שאני לא יכולה ללכת רגיל ואתמול הייתי על סף עילפון... מסקנה- פעילות גופנית במיידי וכמובן המשך הדיאטה.... ולמי שבכושר ומרגיש קליל... אני ממליצה על המסלול כי המקום מדהים ביופיו ובסופו של דבר היה כיף לראות טבע ומים בצפון היפה שלנו ואת ארץ ישראל היפה במובן האנושי - אנשים טובים באמצע הדרך שכל הזמן הציעו עזרה ומים וכו' ובסוף אלוהים שלח לי מלאך, בחור חמוד (וחתיך!!!) שלקח אותי איתו יד ביד בעלייה לסיום המסלול... |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2010 12:55
פו הדב
Posts: 114
|
אני אתחיל מהסוף... שאם אני כותבת כאן אז נשארתי בחיים בחתיכה אחת... )
אתמול נסעתי עם חברים למסלול בנחל יהודיה, הוא ידוע כמסלול קשה אבל כבר עשיתי אותו לפני כמה שנים ולא היה זכור לי קושי אלא רק כיף....
לעומת זאת אתמול היה לי ממש אבל ממש קשה!!! היו נק' שממש נשברתי וחשבתי איך 669 מגיעים לחלץ אותי משם כי כבר לא היו לי כוחות נפשיים וכוחות פיזיים... פתאום הפחד גבהים שיתק אותי בכמה נק' במסלול ומזל שהיתה שם קב' של אנשים שעשו סנפלינג אז הם עזרו לי להתגבר על הפחד עם חבל קשור כבטחון... אמא'לה!!!
בגדול... ההבדל היחיד בין אתמול לבין כמה שנים אחורה באותו מסלול הוא לצערי תוספת של כ-30 ק"ג ושנה וחצי שאני כבר לא בכושר ואתמול פשוט הרגשתי כמה זה מגביל אותי. במקום לדלג בין הסלעים פחדתי שבגלל שאני כבדה אין לי שיווי משקל ואני אפול והעלייה בסוף הייתה סיוט ושם ממש הרגשתי כבר את הדופק שלי ב180 או יותר ולא היה לי אוויר...
התאכזבתי מעצמי כי אני פעם הייתי מטיילת מלא ועשיתי בחיי מלא מסלולים וממש רציתי לחזור לטייל בשבתות ובחגים אבל עכשיו זה ברור לי שאני חייבת קודם לחזור לכושר ולהשיל את הק"ג העודפים אחרת המסלולים היחידם שאוכל לטייל בהם הם הבניאס ונחל הקיבוצים... (מסלולים קצרים ופשוטים מאוד) או גרוע מזה להמשיך לטייל רק בקניון איילון / גבעתיים.
היום כל הגוף תפוס לי ברמות קשות ונחבלתי בברכיים בצורה כזו שאני לא יכולה ללכת רגיל ואתמול הייתי על סף עילפון...
מסקנה- פעילות גופנית במיידי וכמובן המשך הדיאטה....
ולמי שבכושר ומרגיש קליל... אני ממליצה על המסלול כי המקום מדהים ביופיו ובסופו של דבר היה כיף לראות טבע ומים בצפון היפה שלנו ואת ארץ ישראל היפה במובן האנושי - אנשים טובים באמצע הדרך שכל הזמן הציעו עזרה ומים וכו' ובסוף אלוהים שלח לי מלאך, בחור חמוד (וחתיך!!!) שלקח אותי איתו יד ביד בעלייה לסיום המסלול...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|