10/09/2010 22:51
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
ברכההרקוביץ שמחה שהכל מאוחריך ומקווה שאת נחה ומתחזקת
כל הכבוד שעשית מצווה וביקרה את קרובת המפחה החולה ייישר כוח
והמון בהצלחה בהמשך שבת נעימה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2010 09:39
דפי
Posts: 1126
|
ברכה יקרה
גם לי יש חויות לא נעימות מפריז. ואכן בעיית השפה מוסיפה לאי הנוחות.
יש ערים אחרות באירופה שבהן מעולם לא נתקלתי באי נוחות או חוסר תקשורת.
לכן אני לא נוסעת לפריז ומיותר להזכיר שהאוכל שם ממש לא דיאטטתי.
דפי.
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2010 09:06
אשירה
Posts: 4292
|
מיכל חמודה
גם אני הייתי בעבר בפריז והוקסמתי ממנה, פעם עם בעלי ופעם שניה עם המשפחה והרצון לחזור לפריז מקנן בי שנים רבות.
איני יודעת, יתכן שהארוע הטרואמטי הפחיד אותי או העובדה שהפעם הייתי לבד הם שעשו את ההבדל.
חלק גדול מהצרפתים אינם דוברי אנגלית ואספר לך סיפור קטן שאולי הוא לא מאפיין אבל תחושתי היא שהוא כן:
בבוקר יום הטיסה (שהייתה לפנות ערב) הצטרכתי לפנות את החדר במלון בשעה אחת עשרה, לקחתי את מזוודתי וחפצי שהיו די כבדים (כי בני משפחתי בקשו ממני להחזיר דברים לארץ) והתחלתי ללכת לכיוון ביתה של קרובת משפחתי, לילי. בדרך ראיתי שיהיה לי מאוד קשה לעלות אליה עם כל הכבודה, היא גרה בקומה שניה ללא מעלית והמדרגות שם די רעועות ואז החלטתי להכנס לבית קפה ולהתקשר אליה שתצטרף אלי.
אז ככה, המלצר לא דובר אנגלית, היו עוד ארבעה עובדים בקפה, אף אחד מהם לא דובר אנגלית, בסוף בחרתי מהתפריט שהיה רק בצרפתית משהו שנראה לי בסדר ואז התקשרתי ללילי. היא שאלה אותי מה שם בית הקפה ולא ידעתי ואז אמרתי לה שאני אסתכל על מספר הבית כדי שהיא תדע לאן להגיע. נעמדתי על רגלי, עוד לא עשיתי אפילו צעד אחד והמלצר קפץ עלי עם החשבון ועם הבעת כעס כאילו אני איזו גנבת שמתכוונת לא לשלם. תארי לך, הקפה על השולחן, עדיין לא נגעתי בו, כל חבילותי מסביב ואני עם כל כובד משקלי בקושי זזה והוא פוחד שאחמוק לו מבלי לשלם. מאחר שהייתי בטלפון עם לילי ביקשתי ממנה לדבר אתו בצרפתית, ופתאום באורח פלא השתנתה הבעת פניו, הוא דבר אתה מאוד באדיבות (הסתבר גם שזה קפה שהיא באה אליו הרבה ומכירים אותה) וכדי להסביר לה את התנהגותו הוא אמר לה דברים שלא הבנתי ועשה עם האצבע תנועת סיבוב לצד הרקה כאילו שהוא חשב שאני קצת מטורללת. החוויה לא היתה במיוחד נעימה ולמרות שלאחר מכן התהפך לגמרי היחס וקיבלנו שרות לעילה ולעילה עדיין הטעם שנשאר לי לא היה טוב.
אבל ברצוני לציין שנתקלתי גם באנשים טובים ואדיבים שניסו לעזור וככלל בכל מקום ישנם אנשים מכל הסוגים והמינים ואל לנו לעשות הכללות.
בכל אופן חזרתי מהנסיעה עם הרגשה נהדרת שמלאתי את כל המשימות שהצבתי לעצמי ובסופו של דבר זה מה שקובע.
שיהיה לך המשך חג נהדר ושנה נפלאה
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2010 15:27
מיכל שרון
Posts: 1318
|
ברכה יקרה,
מקווה שאת כבר מרגישה יותר טוב ושהבטן נרגעה והחום ירד..
בקשר לפריז אני יכולה רק לומר שכשאני וגיתי היינו שם לא נתקלנו בשום מקרה מהסוג שתיארת ולהפך היינו פשוט מוקסמים ממנה ולא יכולנו לשבוע.
אני מקווה שהביקור היה טוב ונהדר כמו שקיווית והוא פיצה במידת מה על החוויות הלא נעימות שקרו בדרך.
שיהיה המשך יום נפלא ותרגישי טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2010 11:30
dany
Posts: 19819
|
ברכה יקרה יקרה
קודםכל אני מקווה שאת חשה טוב יתר כי זו ממש באסה להיות חולה בחג ולבד.... לא היה יכול מישהו להגיע להיות איתך?????????????
איזה כייף היה לך הביקור אצל המשפחה.... חשבתי שרק אצלי משפחה מסובכת.....
ופריז........... גם שאני ובעלי היינו לפני כמה שנים שם ממש לא התלהבנו.... גם היה ניסיון להפיל אותנו .... עם איזה תרגיל של הסחת דעת ותודה לאל שלא קרה לך בסופו של עניין שום דבר נורא... כי אין יותר גרוע מלהיות לבד ולהתמודד עם זה... וכל הכבוד על התושיה ואומץ הלב שגילית...
יקירתי שוב אני ממש ממש מקווה שאת חשה טוב יותר... ומאחלת לך בריאות...
באהבה דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2010 08:57
אשירה
Posts: 4292
|
דני בוקר טוב לך ושנה טובה,
עבדת כל כך קשה וכבר את ערה ופועלת, כל הכבוד!
אצלי השנה הכל שונה מבכל שנה. אני פה לבד אך לאור הנסיבות השמחות אני מרגישה לגמרי בסדר עם זה.
הייתה לנו שהיה נפלאה בהולנד, בעלי חיתן את נכדתו ונסענו כולנו לארוע. הארוע עצמו היה מקסים, קיבלו אותנו וארחו אותנו בצורה מדהימה. זו הייתה הזדמנות בשבילנו ובמיוחד בשביל הילדים שלנו להדק את הקשר עם הבת של בעלי שהיא בעצם חצי אחות בשבילם ועם בעלה ובנותיה. הקשר היה כל הזמן בסדר אבל עכשיו הוא עלה דרגה לקשר ממש טוב וחברי. הגר, נכדתו של בעלי היא בגיל הבן שלנו אסף והיא גם חברה טובה של שירה בתנו אשר ביקרה שם לפני שנה והן יצרו קשר נהדר, כך שכל החברים של הגר מייד הפכו להיות גם חברים של אסף ושירה ובעלי כמובן הרגיש בעננים, כי מה יכול להיות אושר גדול יותר בשבילו מזה שאנחנו ביחסים כל כך טובים וחוגגים ביחד.
ביום חמישי הם טסו לארה"ב ואני נשארתי עוד מספר ימים בהולנד. לאחר מכן נסעתי ברכבת המהירה מאמסטרדם לפריז כדי לבקר קרובת משפחה יקרה שלא הזדמן לי לפגוש המון זמן ולאחרונה היא לקתה במחלה קשה. זאת הייתה הזדמנות מצוינת לערוך לה ביקור קצר מבלי להטריח אותה בצורך לארח אותי כי היא לא במצב כל כך טוב. השהייה בפריז הייתה קצרה וממוקדת מטרה והייתי מאוד מאושרת שעשיתי זאת כי למען האמת מאוד פחדתי להסתובב לבד בחו"ל, זאת הפעם הראשונה שאני עושה זאת. פריז עצמה לא חייכה אלי כל כך, על ההתחלה כשירדתי מהרכבת והלכתי לכיוון המוניות נפלתי כמעט קרבן לשוד. חיפשתי מונית פנויה וכולן היו תפוסות ואז ניגשה אלי אשה עם עגלה של מזוודות ושאלה אם אני צריכה מונית, הראיתי לה את הכתובת, שאלתי על המחיר והכל נראה לי סביר , היא העמיסה את מזוודתי על העגלה, רצתה לקחת גם את התיק אך אמרתי שאין צורך ואז חצתה את הכביש והחלה ללכת כשאני בעקבותיה. הסתכלתי קדימה, לא ראיתי מוניות בכיוון ההליכה, שאלתי אותה איפה המונית והיא עשתה לי סימן קדימה והמשיכה ללכת, הייתה לי תחושה לא טובה והחלטתי לפרוש, אמרתי לה שאני רוצה את המזוודה ואז היא פתחה צעד מהיר יותר, מזל שהתעשתתי, מיהרתי קדימה תפסתי את העגלה ומשכתי את המזוודה ממנה ואז הגברת דחפה אותי ורצתה להרביץ לי. תארי לך איך הייתי המומה, זה היה בפריז לאור היום, אנשים מסביב הסתכלו ולא באו לעזרתי, מזלי שזה נגמר טוב. בכלל הפריזאים פחות מסבירי פנים מההולנדים, יש בינהם גם באנשים אדיבים אבל ככלל הפעם לא עשה לי הביקור בפריז טעם טוב כל כך ובטח לא אחזור לשם לבד. כשנוסעים עם בעל או חברה זה שונה. אבל כפי שכבא אמרתי בהתחלה הייתה לי מטרה לבקר את קרובת משפחתי שאותה רציתי מאוד לראות ואיני יודעת מתי תהיה לי הזדמנות נוספת ואת המטרה הזאת הגשמתי והייתי בסך הכל מאוד גאה בעצמי.
את החג עצמו בסוף ביליתי בבית לבד כי כאשר חזרתי נתקפתי בוירוס בטן קשה מלווה בחום. הגוף שלי יש לו כנראה רצון משלו כי כשאני ממש ממש זקוקה למנוחה איכשהו תמיד אני חוטפת איזו מחלה (וזה אמיתי, זה לא מזויף). כך שלא הייתי מסוגלת לעשות כלום ובקושי גררתי את עצמי לסופר כדי לקנות מעט מצרכים להעביר את הימים האלה. החלק הטוב בעניין הוא שלא הצטרכתי להתמודד עם ארוחת החג וכעת ביתי נטול אויבים לחלוטין כי לפני הנסיעה השתדלתי לחסל שאריות וכעת קניתי לי רק דברים שטובים לי.
אני מקווה שלא העמסתי עלייך הרבה מידי עם הסיפורים שלי אבל באמת הרגשתי רצון לחלוק את חוויותי אתך ועם הפורום.
אז שוב חג שמח ושנה טובה
אוהבת
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2010 06:49
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירתי
הספיקותי לראות טרם חג... רק בחצי אוזן כי כבר היתה המולה סביבי.... אמא אחת המון המולה
מקווה שערב החג אצל אחותך עבר בשלום.....
אני עבדתי קשה למדי..... ממש לא השתוללתי... אך גם היציאה הקלה מהמסגרת הראתה הבוקר קצת עליה...
אז זהו..... מהיום חוזרים ממש למסלול... לא טוב פחמימות אחרי 5 שהגוף כבר רגיל לכך....
ובכלל הגוף שלי כבר רגיל לאכילה מאד מעטה משעות הערב....
אז מספיק שהיתה ארוחה קצת יותר כבדה... והוא הגיב...
ברכה עדיין מחכים לתמונה.... תזכרי כאן אוהבים אז רוצה לראותך.....
שנה טובההההההההההה
נשיקות דני
ברכההרשקוביץ כתב:
edited by dany on 9/9/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2010 18:40
אשירה
Posts: 4292
|
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|