04/03/2016 15:51
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
בבית הספר בו אני מתנדבת אחת לשבוע במסגרת "ידיד לחינוך" יש כידוע חדר מורים וכל שבוע, אכן יש מורות רבות המביאות קופסה ובה סלט טעים וססגוני ואוכל בריא, אך יש כידוע כמעט כל שבוע יום הולדת למישהי או יותר מאחת ואז השולחן מלא בעוגות מאפה בית מאד עשירות ומאד מאד מגרות. אז כל שבוע אני מתבקשת "רק לטעום" חתיכה קטנה וכל שבוע אני אומרת תודה לא היום. כי איני יכולה להסתפק בחתיכה קטנה. אז למה להתחיל בכלל? אלא שעכשיו גיליתי חניכה של מירי בלקין שגם היא צעירה ממני בהרבה שנים, (רזתה הרבה בחוגים) ושומרת בקנאות על השגיה. כשראתה שהבאתי פלפל אדום מלא בגבינה חייכה.כן, לנו החניכות של מירי יש לנו שפה משלנו, אנו יודעות להתבונן, גם לעיתים לחשוב ולהסתכל כיצד אוכלים אנשים אחרים רזים וגם שמנמודים שהיו צריכים להיות בחוגים, אבל לנו יש מודעות וזו כבר חלק מהד.נ.א. שלנו. האם יש לכך בכלל מחיר? האם אפשר בכלל לחשוב על החיים אחרת? גם שיחות על אוכל על מתכונים (עתירי שומן בד"כ) גם אלה אינם מעניינים אותנו. אנו בכלל בספירה אחרת של מחשבה לפני שמשהו נכנס אל הפה. של ידיעה מה נכון ומה בריא וכמובן גם ההפך מה לא כדאי בכלל להתחיל איתו. אז אנו מבורכות שאנו במסגרת הזו ששומרת עלינו ובדרך כלל גם על ההשגים שהשגנו ברוב עמל וזיעה. וכן, זוהי הדרך היחידה שבה אוכל להיות כל הזמן ולשמור ואף לשכלל את ההשגים. כי אני לבדי איני יכולה. ומוכנה להודות בריש גלי שכך המצב אצלי. יש אחרים ואחרות שלהם אין בעייה כלל יש להם משמעת כל החיים ולכן בעזרת גנטיקה טובה ומשמעת עצמית גדולה מצליחים לבד. אך הם הבודדים לדעתי. ומכיון שכך, עלינו להיות אסירי תודה למסגרת כל יום ולהתמיד. והתודה הגדולה מגיעה לך מירי שאת איתנו כל הזמן, מפמפמת לנו דברים שאולי "שכחנו" ובעיקר העובדה שאני באותו מספר בגדים כבר כשלוש שנים ויותר (מכנס עם רוכסן וכפתור) על כך יש לי קבלות ועל כך אני אסירת תודה כל יום וכל שעה.
ובנימה זו הלכתי עם חברה לשתות קפה (עם סלט) במרינה בשמש. אני לעולם לא אגיד לה מה לעשות אך היא אכלה את הלחמניה שהוגשה לי עם הסלט וגם ביקשה לעצמה עוד חמאה. הזמינה לעצמה סחלב עם שברי עוגיות וגרגרה בלשונה כמה שזה טעים לה. וכן, היא היתה צריכה השבוע לקנות שוב מכנסיים במספר יותר גבוה כי עלתה שוב במשקל. אנו חברות טובות והיא משמשת לי מראה למי הייתי פעם ולא אסכים להיות עוד לעולם. ויש מחיר לכך, בבריאות ,בכאבים בברכיים הנובעים מעומס יתר ,מהליכה מאומצת (גם נמנעת מטיולים הכרוכים בהליכה רבה, מכך שארונה מלא בבגדים בכל מיני מספרים. (הייתי במקומות האלה בעבר). לעולם לא עוד.
ובתחושת קלילות אני מאחלת לכולנו שבת מאושרת עם הרבה אור שמש ואור פנימי ובעיקר אהבת הבריות באשר הן. שבת שלום
--
hs
|