02/03/2016 23:30
שלולית
Posts: 32
|
כמו שאמרת מירי בהרצאתך השבוע אכן כך הוא, אני אעיד על עצמי שצורכת אנוכי לפי חושיי ואף פעם אם בקושי על פי צרכיי.
כשאני מדברת על צריכה אני לא בהכרח מתכוונת לביקור בסופר, גם הביקור במסעדה או בחוץ ברחוב ובעיקר בעיקר הביקור במקרר הבייתי. גם שם בהיכנסי הבייתה עדיין לא קראה לי הגב' חסה - נטולת הריח הטעם (אולי קריספית, אבל אחרי המון תוספות() ובטח שהמרירות שלה לא עוזרת. תמיד נמשכת למתוק, לצבעוני לססגוני, למגוון, בכל האירועים שהייתי תמיד מלאתי צלחת עם מעט מכל דבר, אמנם צלחת אחת אבל מ....הכל.....חלילה לפספס משהו.
אתמול הייתי עם כיתתי באירוע הגמר של הישרדות, אחד האבת עובד שם, נשכרתי שראיתי אותם אוכלים בעבור התחרות, פעם מזמן, תולעים וכל מיני גועליים. והבנתי כבר אז שהכל עניין של רצון, אז אולי איו לי צורך בתולעים, כן אשמח למליון שח..., אבל אני בהחלט יכולה ואמורה להזכיר לעצמי שרוב מה שנאי יכולה לאכול עדיין טעים. נכון, לא שמן, עמוס, אבל בריא ונכון לי - אני מודה על ההרצאות שמביאות את האמת שלי בכל פעם להתבוננות מעמיקה עם עצמי, לדיאלוג ובעיקר להבנה שלפחות ברמת הידע אני מפנימה וגם אם לא תמיד במעשה, אני מחכימה, לקוח לעיתים זמן.
לגבי הזיקנה, ניזכרתי בחמתי, שאכן הייתה אישה מלאה וכעת רזה מאוד ואינה אוכלת כמעט ולטענתה, היא אינה תלמידה של מירי, אינה מבינה מדוע רזתה, ואני רואה שאינה שועטת אל המזון כבימים קדומים יותר...
אולי כשאזדקן אהיה רזה......
מחכה בשקיקה להרצאה מחר
שלולית
|